בקטריופאג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאלי לילי
שורה 38:
גילוי הפאג'ים לצד החיידקים אותם הם משמידים מבוסס על כך שנגיף יתרבה בכמויות גדולות כאשר הוא פוגש כמות פונדקאים גדולה שלו, ועל כן ניתן לאתר פאג'ים התוקפים חיידק מסוים, באמצעות ריכוז כמות גדולה של חיידקים מסוג מסוים (לדוגמה, ב[[ביוב]] של [[בית חולים|בתי חולים]]).
 
===עידןלפני הטרוםגילוי פניצילין===
בתחילה השתמש ד'הרל בהצלחה בפאג'ים למיגור מגפת [[טיפוס הבהרות|טיפוס]] שפקדה עופות. מ-[[1919]] ואילך טיפל בפאג'ים בבני אדם. ב-[[1925]] ד'הרל קיבל תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת ליידן]] הוותיקה ב[[הולנד]] ואת [[אות ליבנהוק]].
 
ד'הרל גם עבד ב[[מצרים]] במחלקת התברואה ב[[אלכסנדריה]] והשתמש בפאג'ים כדי לרפא [[חג'|עולי רגל מוסלמים]] שחזרו מ[[מכה]] ומ[[אל-מדינה]]. משם עבר להודו וכשחזר משם הוצעה לו משרת פרופסור ב[[אוניברסיטת ייל]].
 
השימוש בפאגים היה אקראי למדי, וזאת כיוון שנתגלעו בעיות בהפיכת התגלית לתרופה. בעת הכיבוש ה[[בריטי]] ב[[הודו]], קצינים בריטים שפכו ריכוזים של פאג'ים בתוך בארות נגועות ב[[כולרה]], אבל השימוש לא הניב תוצאות מובהקות, שיעודדו את המשך המחקר במערב. הבעיותבעייה שנגלומרכזית היונבעה למשלמכך כי ישנםשישנם מאות סוגי פאגים, וכל אחד מהם הורג רק סוג אחד של חיידק. הטורף והנטרף חייבים להתאים זה לזה באופן מוחלט. יותר מזה, התגלו בעיות בהליך הטיהור. כשהפאגים פורצים החוצה מתא המותקף על ידו, הם משאירים פסולת שעלולה לגרום לזיהום קטלני. טכנולוגיות הטיהור שהיו קיימות בתחילת [[המאה ה-20|המאה]] לא הצליחו להתמודד עם הבעיות האלה.
 
===גילוי הפניצילין===