בת שבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9:
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד, הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת, וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים, וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי, חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.|{{תנ"ך|שמואל ב|יא|יא|קצר=כן}}}}
 
לפיכך שלח אותו דוד בחזרה לשדה הקרב, ובידו אגרת ל[[יואב בן צרויה|יואב]] שר צבאו, להציב אותו בחזית ולנטוש אותו בשדה הקרב: {{ציטוטון|הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה, ושבתם מאחריו וניכה ומת|שמואל ב יא טו}}. [[יואב בן צרויה]] ממלא בשינוי אחר ההוראות וגורם למותו של אוריה יחד עם חיילים נוספים. לאחר שאוריה נהרג בקרב, נשא דוד את בת שבע לאשה והיא ילדה לו בן. כעונש מיידי על ה[[חטא]], מת הרך הנולד.
 
מאות שנים מאוחר יותר, נאלצו [[חז"ל]] ופרשני המקרא להתמודד עם ההיבט הבעייתי באישיותו של דוד כפי שהוא משתקף בסיפור יחסיו עם בת שבע. מביניהם יש שסינגרו על התנהגותו וניסו להצדיק אותה או לפחות לספק לה הסבר נסיבתי, ויש שהסתייגו ממנה ובחרו בעמדה הביקורתית בה נקט [[נתן הנביא]] בפני דוד. אחת הפרשנויות טוענת כי "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", בתלמוד ב[[מסכת שבת]].{{הערה|שבת נ"ו, א}} כי בזמנם המנהג היה כי "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב [[גט]] כריתות לאשתו" כדי שאם לא יחזור מהמלחמה ויוכרז נעדר, לא תשב אשתו בעגינותה, ותוכל להינשא בשנית מתוקף כוחו של הגט. פרשני התלמוד מדגישים כי לא ניתן לומר שאינו חטא כלל, שכן מעשה בלתי ראוי נעשה כאן בוודאי, אלא שלא חטא דוד את החטא הפורמלי של בעילת אשת איש אשר העונש עליו הוא מיתה.
שורה 16:
[[קובץ:Salomon Koninck - David and Batsheba Mourning over Their Dead Son - WGA12248.jpg|250px|ממוזער|דוד ובת שבע ואנשי הארמון אבלים על מות הילד (סלומון קונינק, 1640)]]
{{הפניה לערך מורחב|כבשת הרש}}
לאחר מותו של אוריה ומות בנם של דוד ובת שבע, שלח ה' את [[נתן הנביא]] אל דוד ובמפגש בין השניים הוכיח נתן את המלך על מעשיו הבלתי ראויים. תוכחת הנביא הוצגה באמצעות משל [[כבשת הרש]]. במשל זה תוארו שני אנשים,: האחד עשיר, שבבעלותוולו כמות רבה של צאן ובקר, והשני עני, שבבעלותוולו כבשה אחת בלבד. הכבשה האחת הייתה כל עולמו של העני, והיה לה תפקיד מכריע בחייו ובחיי משפחתו. על פי המשל, האדם העשיר, שנאלץ להעניק לאחד מאורחיו כבשה, בחר שלא לוותר על רכושו. במקום זאת גזל את כבשת העני והעניקה לאורח.
 
הכבשה האחת הייתה כל עולמו של העני, ובעלת תפקיד מכריע בחייו ובחיי משפחתו. יום אחד רצה העשיר לכבד אורח ולתת לו כבשה, אך לא רצה לוותר על רכושו. במקום זאת גזל את כבשת העני והעניקה לאורח. דוד, שלא הבין בתחילה את כוונתו של נתן, הכריז עם סיומו של הסיפור כי יש להמית את העשיר בגין העוול שעשה. אז פנה נתן אל דוד ואמר לו כי הוא עצמו החוטא אליו מכוון המשל: {{ציטוטון|אַתָּה הָאִישׁ... מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְהוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן.|{{תנ"ך|שמואל ב|יב|ז|ט|קצר=כן}}}}
{{ציטוט|אַתָּה הָאִישׁ... מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְהוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן. וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.|{{תנ"ך|שמואל ב|יב|ז|י|קצר=כן}}}}
 
דוד מתוודה ושב מחטאו, ו[[תשובה (יהדות)|תשובתו]] מתקבלת. עם זאת, הוא מקבל עונש על מעשיו: {{ציטוטון|אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי יְהוָה בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת. וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל בֵּיתוֹ וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַשׁ.}}
{{ציטוט|וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה. כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת. כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ.|{{תנ"ך|שמואל ב|יב|י|יב}}}}
 
[[קובץ:Gerbrand van den Eeckhout - David Promises Bathsheba that Solomon will be his Successor.jpg|250px|ממוזער|דוד מבטיח לבת שבע כי בנה [[שלמה]] יירש אותו (גרברנד ון דן איקהאוט, 1646)]]