בת שבע – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד, הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת, וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים, וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי, חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.|{{תנ"ך|שמואל ב|יא|יא|קצר=כן}}}}

 

 

מאות שנים מאוחר יותר, נאלצו [[חז"ל]] ופרשני המקרא להתמודד עם ההיבט הבעייתי באישיותו של דוד כפי שהוא משתקף בסיפור יחסיו עם בת שבע. מביניהם יש שסינגרו על התנהגותו וניסו להצדיק אותה או לפחות לספק לה הסבר נסיבתי, ויש שהסתייגו ממנה ובחרו בעמדה הביקורתית בה נקט [[נתן הנביא]] בפני דוד. אחת הפרשנויות טוענת כי "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", בתלמוד ב[[מסכת שבת]].{{הערה|שבת נ"ו, א}} כי בזמנם המנהג היה כי "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב [[גט]] כריתות לאשתו" כדי שאם לא יחזור מהמלחמה ויוכרז נעדר, לא תשב אשתו בעגינותה, ותוכל להינשא בשנית מתוקף כוחו של הגט. פרשני התלמוד מדגישים כי לא ניתן לומר שאינו חטא כלל, שכן מעשה בלתי ראוי נעשה כאן בוודאי, אלא שלא חטא דוד את החטא הפורמלי של בעילת אשת איש אשר העונש עליו הוא מיתה.

[[קובץ:Salomon Koninck - David and Batsheba Mourning over Their Dead Son - WGA12248.jpg|250px|ממוזער|דוד ובת שבע ואנשי הארמון אבלים על מות הילד (סלומון קונינק, 1640)]]

{{הפניה לערך מורחב|כבשת הרש}}

 

 

 

[[קובץ:Gerbrand van den Eeckhout - David Promises Bathsheba that Solomon will be his Successor.jpg|250px|ממוזער|דוד מבטיח לבת שבע כי בנה [[שלמה]] יירש אותו (גרברנד ון דן איקהאוט, 1646)]]