ספירה (קבלה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏משמעות השם: עוד מקורות
←‏משמעות השם: בסיס עשר בדווקא
שורה 6:
למקור ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] ספירה ניתנו הסברים שונים ומגוונים: יש פירוש{{הערה|הובא גם במסכת אצילות, יחד עם איוב. וכן פרשו כמה מפרשי ספר יצירה, כגון [[הראב"ד]], הרב משה בוטריל, ופירוש "בעל אוצר ה'"}} שמקורה בלבנת ה[[ספיר]] המתוארת כשייכת לגילוי האלוהות, הן בספר שמות: {{ציטוטון|וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר|{{תנ"ך|שמות|כד|י}}}}, והן בחזון המרכבה של יחזקאל {{ציטוטון|וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא|{{תנ"ך|יחזקאל|א|כו}}}}.
 
ישיחד הקושריםעם המקור מהפסוק, קושרים המפרשים{{הערה|מוסכם פה אחד על כל המפרשים}} את המילה לשורש העברי ספ"ר, במשמעות של לספור{{הערה|ודווקא בבסיס עשר}} וכן לספר. כך, [[ספר הבהיר]] נכתב: {{ציטוטון|1=ואמאי קרי ליה ספירות? [=ומדוע הן נקראות ספירות?] משום דכתיב 'השמים מספרים כבוד אל'{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|יט|ב}}}}|2=}}. רבי [[משה קורדובירו]] כתב כי שם זה בא מלשון [[מספר]]{{הערה|1="ולשון הספירות הוא לשון מספר שישפוט בהם המספר ואף אם הם בלי מה. והעד על זה שמם שהם ספירות לשון מספר כדפירשנו. ולהכריח שהם מספר ושמספרם י' אמר מספר י' אצבעות." (ספר פרדס רמונים א' א')}}, ובכך הוא מרמז למספרן הקבוע של הספירות שהוא עשר{{הערה|1="עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר" - {{ויקיטקסט|ספר יצירה א ג}}}}. ה[[רמב"ן]], בעקבות הפתיחה של [[ספר יצירה]], מציין שעשר הספירות ביחד עם כ"ב אותיות השפה ה[[עברית]], מרכיבות את ל"ב נתיבות החכמה{{הערה|1=פירוש הרמב"ן לספר יצירה א' א'}}.
 
יש הטוענים{{מקור|מי?}} שמקורו במילה [[ספירה (גאומטריה)|ספֵירה]] - כדור, ובציורם כל ספירה מקיפה את הספירה הפנימית לה כמו בצל בקליפותיו, אך נראה{{הבהרה|למי?}} כי מדובר בהשערה לא מבוססת ואין קשר אטימולוגי בין המילים. [[הרב קוק]] מינח את הספירה במושג האפלטוני [[אידיאה]] ולעיתים השתמש לגבי הספירות במושג [[אור]] שמדגיש את הממד הרוחני שבספירות ואת תהליך התפשטותן והאצלתן אחת מהשנייה{{מקור}}.