לזר קגנוביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-20 ==> קטגוריה:אישים במאה ה-20 (תג) (דיון) |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Каганович.jpg|ממוזער|שמאל|200px|לזר קגנוביץ']]
'''לזר
== חייו ותחילת דרכו ==
שורה 11:
עם [[מבצע ברברוסה|המתקפה הגרמנית]], מערכת הרכבות הסובייטית הייתה צריכה לספק רבבות קרונות וקטרים לפינוי מפעלי התעשייה ומיליוני עובדיהם על משפחותיהם, זאת במקביל לצורכי הצבא ותיקון המסילות והגשרים שנפגעו קשות מהתקפות [[הלופטוואפה|חיל האוויר הגרמני]]. במציאות זו, בעיקר במחצית השנה הראשונה למלחמה, ולמרות המחסור בקרונות וקטרים, הקומיסריאט לתחבורה בראשתו של קגנוביץ' עמד במשימה.
אחד הגורמים המרכזיים בעמידת הצבא האדום מול כוחות גרמניה הנאצית, הייתה
מאוקראינה פונו 419 מפעלי תעשייה, תחנות חשמל ועוד, ביניהם מפעלים ענקיים בהם עבדו אלפי פועלים. הפינוי הקיף גם את מפעלי התעשייה מאזורי מוסקבה ולנינגרד. בסך הכל פונו בחודשי יולי - נובמבר 1941, 1523 מפעלי תעשייה, מהם 1360 מפעלי תעשייה צבאית. מפעלים אלה פונו ברובם לאזורי הוולגה, להרי אורל, לסיביר ולאסיה התיכונה.
היקף הפינוי של הציוד והאנשים הצריך 5.1 מיליונים של קרונות רכבת. כ-12 מיליון אנשים פונו עד סוף 1941, מספר זה כולל גם מאות אלפי מפונים ממוסקבה ולנינגרד. בזכות הפינוי,
קגנוביץ' היה חבר הפוליטביורו היהודי שמילא את התפקידים הבכירים ביותר בעת שלטונו של סטלין.
שורה 28:
קגנוביץ' מת בגיל 97, זמן קצר לפני [[התפרקות ברית המועצות]] בשנת 1991.
בשנת 1987 יצא בארצות הברית ספר של הסופר סטיוארט קהן, שטען שהוא אחיינו של קגנוביץ' וראיין אותו מספר פעמים. סטיוארט קהן האשים את לזר ברעב באוקראינה, בשותפתו
==מקורות==
| |||