דמוקרטיה נוצרית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
בראשיתן, התנועות הפוליטיות הקתוליות בשליש האחרון של [[המאה ה-19]] התנגדו הן ל[[קפיטליזם]] והן ל[[סוציאליזם]]; שתי הגישות הכלכליות העיקריות נתפסו על ידי התנועות הדתיות הללו כחומרניות, וגם כמלבות את הסכסוך החברתי הבין-מעמדי; במקום גישות אלה, התנועות הפוליטיות הנוצריות תמכו בדגם כלכלי נוצרי, שאמור היה לשלב איכרים עצמאים ובעלי מלאכה שמאוגדים ב[[גילדה|גילדות]].
בשנת [[1891]] הדמוקרטיה הנוצרית זכתה לחיזוק בלתי-ישיר מהכנסייה הקתולית בהתנגדותה לקפיטליזם חסר כללים; ה[[אפיפיור]] [[לאו השלושה-עשר]] פרסם את ה[[אנציקליקה]] [[Rerum novarum]], שבו הכיר בסבלם של העובדים בחברה התעשייתית בת-זמנו, באי-צדק שבניצולם ובזכותם להתאגד כדי להתמקח על זכויותיהם מול מעסיקיהם.
החל מ[[העשור השני של המאה ה-20]], התנועות השמרניות הנוצריות השלימו עם השיטה הכלכלית הקפיטליסטית – לנוכח הדומיננטיות שלה ובגלל החשש מהמהפכנות הסוציאליסטית, שנתפסה כאיום גדול יותר על החברה המסורתית והכנסייה; יחד עם זאת, התנועות הללו סייעו לפועלי התעשייה ולעובדי חקלאות הקתולים להתאגד בארגוני עובדים נוצריים, כדי שיוכלו לעמוד על זכויותיהם מול מעסיקיהם במסגרת השיטה הקפיטליסטית.
| |||