היסטוריה של המתמטיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון שגיאה |
|||
שורה 455:
ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] חיו באירופה שני מתרגמים חשובים ל[[לטינית]].{{הערה|1=פירוט ב"קיצור תולדות המתמטיקה", עמ' 194-195}} האחד הוא [[ג'רארדו דה קרמונה]] ([[1114]]-[[1187]]) שתרגם מערבית ללטינית עשרות חיבורים. משפה זו הוא תרגם בין היתר, בתחומי המתמטיקה והאסטרונומיה, את ה[[אלמגסט]] של [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]], את חיבורו של [[אפולוניוס מפרגה]] על [[חתכי חרוט]] וכן תרגום שאבד של [[יסודות (ספר|יסודות]] של אוקלידס (ב-[[1901]] נמצאו כרכים 5–8 ב[[ספריית הוותיקן]]). דרך תרגום עבודותיו של [[אריאבהט/math>, ונתן כללים להכפלתם זה בזה. בכלליו אלו כמעט וניסח גרסה שקולה ללנוסחה המודרנית ה]] מערבית ללטינית הגיעה לאירופה המילה [[סינוס (טריגונומטריה)|סינוס]]. השני הוא [[אדלארד מבאת']], שתרגם גם הוא מערבית חיבורים רבים, כולל תרגום חשובים של "יסודות", שהיה בשימוש למשך כ-150 שנים.
בשנים [[1170]]–[[1250]] בקירוב חי מתמטיקאי שנודע כאחד מגדולי המתמטיקאים של ימי הביניים. שמו [[לאונרדו מפיזה|לאונרדו פיזנו]], או לאונרדו מפיזה, אך לאחר מותו ניתן לו הכינוי פיבונאצ'י, שמשמעותו בנו של בונאצ'י (כינויו של אביו). הוא הביא לאירופה חלק מהידע שהצטבר בארצות האסלאם, דרך כתבים יהודיים או ממקורות מוסלמיים. החשוב שבספריו הוא "ספר החשבונייה" ([[1209]]). הוא הכיל ידע עצום באלגברה, אך חשיבותו ופרסומו נעוצים בשני גורמים. האחד הוא בהפצת שיטת הספירה ההודית ערבית באירופה- קדם לו רק "ספר המספר" של רבי [[אברהם אבן עזרא]], יהודי שנודע גם כ[[משורר]], [[בלשן]] ואדם שנון במיוחד, אך כתביו של אבן עזרא היו שוליים לעין שיעור מאלו של פיבונאצ'י מבחינת השפעתם. פיבונאצ'י תיאר בו גם את האפס, אף שלא התייחס אליו כאחד המספרים. הגורם השני, שהביא לכך ששמו נחקק בזיכרון דורות של מתמטיקאים, הייתה בעיה מתמטית אחת מהספר:
{{ציטוט|תוכן=אדם אחד שם שני ארנבים במקום המוקף חומה מכל צדדיו. כמה זוגות ארנבים יכול להוליד זוג זה בשנה אם נניח כי בכל חודש זוג מוליד זוג חדש שמסוגל להוליד בחודש השני?}}
| |||