עקיבא איגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים, ויקינתונים |
|||
שורה 38:
האם גיטל, שאחיה מתאר אותה "הצדקת ומלומדה כגברא [=כגבר]"{{הערה|'''שו"ת רבי עקיבא איגר''', מהדורה קמא [להלן: '''שו"ת רע"א''' (קמא)] (פסקים) סי' כ"ט, מכתבו של דודו ומורו של רע"א, ר' וולף איגר.}}, הייתה בתו של הרב [[עקיבא איגר (הראשון)|עקיבא איגר]] מ[[הלברשטאדט]], מחבר הספר "משנת דרבי עקיבא", רבן של [[ביאלה פרודניצקה|צילץ]] (Zülz) ו[[פרשבורג|פּרֶשׂבורג]], שנחשב לאחד מגדולי רבני [[יהדות גרמניה|גרמניה]] וכלל [[האימפריה הרומית הקדושה]]. הרב איגר מהלברשטאט נפטר בגיל 39, ובתו גיטל בחרה לקרוא את שם בנה הבכור על שמו, עקיבא. רבי עקיבא איגר נהג כל ימיו לחתום על איגרותיו את שמו: {{ציטוטון|עקיבא גינז מא"ש}} (=מאייזנשטט), כשם אביו, אך בתעודות רשמיות הוא חותם {{ציטוטון|יעקב משה איגר}}, כשהשם "יעקב" מהווה [[אנגרמה]] של השם עקיבא{{הערה|כך נהג גם ד"ר עקיבא (Jacob) [!] איגר, '''דיואן לרבי [[אברהם בן עזרא]]''' ברלין תרמ"ו.}} ו"משה" מייצג כנהוג את שם אביו. לימים, עוד בחייו, אימצו בני המשפחה את שם משפחת האם "איגר", כי משפחתה נחשבה [[גנאלוגיה#גנאלוגיה יהודית|"מיוחסת"]] יותר{{הערה|1={{HebrewBooks|שאול בלום|ילדותו של רבנו רב עקיבא איגר|29039|'''חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר''', ורשה תרצ"ח, עמ' 8, הערה 4|עמוד=8}}. על שם המשפחה "איגר" ראו: {{ltr|1="[http://books.google.co.il/books?id=_dQP4nHgyVUC&pg=PA211 Eger]," in: Heinrich W. Guggenheimer and Eva H. Guggenheimer, ''Jewish Family Names and Their Origins: An Etymological Dictionary'', Hoboken, N.J.: [[Ktav Publishing House|Ktav Pub. House]], 1992, p. 211.}}}}. האב, ר' משה גינז, היה בנם של ר' שמואל שלזינגר ושרה בתו של רבי [[משה ברודא]] ונכדתו של רבי [[אברהם ברודא]] רבן של [[פראג]] ו[[פרנקפורט]].
כילד אובחן כבעל [[תפיסה]] מהירה ו[[זיכרון]] פנומנלי, והוריו הפנו אותו ללימודי [[גמרא]] כבר בגיל צעיר מאוד. שמו החל מתפרסם בין למדני הסביבה, כאשר בגיל שש או שבע שנים בלבד פיצח סוגיה תלמודית קשה שהוגיעה את טובי המוחות בישיבת [[ברסלאו]] זמן ממושך מבלי שבאה על פתרונה, ונשלחה אל אביו בידי גיסו, [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[בנימין וולף איגר]], לעתיד רבן של [[צילץ]] ו[[ליפניק על הבצ'ווה|לַייפּניק]] (בסלאבית: ליפּניק). הצעת הפתרון של איגר הקטן קנתה לו שם של [[ילד פלא]] ועוררה סקרנות. רבים החלו מבקשים להיפגש עמו ולעמוד מקרוב על יכולותיו{{הערה|עובדה זו מופיעה אצל כל הביוגרפים של איגר, למן המוקדמים שבהם. ראו: בלייכרודה, '''תולדות רע"א''' עמ' 2; סופר, '''חוט המשולש''' עמ' קעד; וייץ, '''עטרת פז''' עמ' 20; {{HebrewBooks|שאול בלום|הנער הגאון בא לבריסלה|29039|'''חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר''', ורשה תרצ"ח, עמ' 12–13|עמוד=12}}.}}. עד גיל 12 למד בעיקר אצל אביו, ואצל רבה של אייזנשטט הרב למיל מ[[גלוגא]] (Głogów) שב[[שלזיה]], [[פרוסיה]] (כיום ב[[פולין]]). במשך השנים, לאחר שעמד על רמתו התורנית, שידל דודו (אחי־אמו של איגר) את הוריו לשלחו ללימודים מתקדמים בישיבתו שבברסלאו. בשל גילו העדיפו הוריו לימודים בקרבת מקום, למשך זמן קצר הוא נשלח לעיר ההונגרית הסמוכה [[מטרסדורף]], לישיבתו של הרב המקומי, שבה ביסס את ידיעתו ב[[ספרות תורנית|ספרות התורנית]] וחיזק את ביטחונו העצמי{{הערה|{{HebrewBooks|שאול בלום|ילדותו של רבנו רב עקיבא איגר|29039|'''חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר''', ורשה תרצ"ח, עמ' 11, הערה 9|עמוד=11}}. על-פי ש. ולדן, שם הגדולים החדש.}}. בגיל 12 ([[תקל"ג]], [[1773]]) נסע
=== תקופת ליסא ===
| |||