חיים בן עטר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון) |
|||
שורה 227:
רבני [[סלא|סאלי]] כותבים בהסכמותיהם לחפץ ה' {{ציטוטון|יראו עינינו וישמח לבינו ויגל כבודינו בהיות איש הלזה איש אלוקים קדוש הוא בדורנו ושרוי במחננו איש צדיק תמים...והלך בדרכי יושר וביראתו יתברך עובד ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו}}
רבי [[יצחק שוראקי]] ורבי [[יהודה עייאש]] כותבים בהסכמותיהם לאור החיים ולפרי תואר {{ציטוטון|מראות אלקים ראינו עולים במעלות עליונים למעלה דמי לבר אלהין...ויראת ה' היא אוצרו היא שעמדה לו לשומרו בכל הדרכים שבחזקת סכנה שעבר בהם מקצה המערב וניסי טובא איתרחשו ליה (תרגום: והרבה ניסים התרחשו לו) יען כי כולו עומד במקום טהרה וישם פניו להוסיף קדושה על קדושתו ללכת דרך הקדש ארץ החיים...}}
רבני [[מודנה|מודונא]] שבאיטליה כותבים בהערצה בהסכמה לאור החיים {{ציטוטון| מגיע השמים לרום המעלות המדות והשכליות על כנפי החיות הוא הרב החסיד החכם המופלג בחכמה וביראת חטא ופרישות גדולה בקדושה ובטהרה האשל הגדול והמקובל האלקי...ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא להקיש אליו ולהגיש אליו כל הקרב הקרב קרבת אלקים יחפצון להיות זוכה ומזכה את הרבים...ומלאה הארץ תהילתו בקהל חסידים רנן ירננו עד אשר בא ונראה בכבודו ובעצמו ותראינה עיננו האיש אלקים קדוש הוא קדוש וה"ן משרתי קדוש ונקדש בשתיקה יפה לחכמים...גדולים מעשי חייא..שלחו אלקים לפנינו...וצדיק באמונתו יחיה השם נפשנו בחיים...אלא מלאך ההולך ועושה חסיד בכל מעשיו לשם שמים...}}
רבני ירושלים ובתוכם [[ניסים חיים משה מזרחי|רבי נסים חיים מזרחי]], [[ישראל יעקב אלגאזי|רבי יעקב אלגזי]] ורבי [[גדליה חיון|גדליה
===מעמדו האישי במסורת החסידית===
לרבי חיים בן עטר התייחד במסורת [[תנועת החסידות]] מעמד מיוחד כאיש [[קדושה (יהדות)|קדוש]], בן עלייה ובעל [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]]{{הערה|הדבר מתבטא בפרטים רבים, להרחבה בנושא זה, ראו: [[ראובן מרגליות]], '''תולדות אור החיים''', לבוב תרפ"ה (מקושר להלן "קישורים חיצוניים"), עמ' 36–50; משי זהב, '''מסילות החיים''', ירושלים תשל"ד, עמ' י"ט ואילך; [[אליעזר שטיינמן]], '''שער החסידות''', תל אביב תשי"ז. עמ' 44–51; [[יקותיאל קמלהר|יקותיאל קאמעלהאר]], '''דור דעה''', ניו יורק תשי"ד, עמ' יט-כג, מז-מח; [[אהרן מרקוס|א' מרקוס]], '''החסידות''', תל אביב תשי"ד, עמ' 313–318, ו-332–334. כולם מצוינים אצל מנור, '''רחב"ע במשנת החסידות''', להלן.}}, ודמותו אומצה למעשה כחלק אינטגרלי מהתנועה החסידית בספרות הענפה של תנועה זו{{הערה|דן מנור, ר' חיים בן-עטר במשנת החסידות, פעמים 20, תשמ"ד 1984, עמ' 88. (מקושר להלן "קישורים חיצוניים").}}.
תופעה זו של הערצת החסידים ב[[פולין]] ו[[אוקראינה]] לחכם "ספרדי" לא הייתה שגרתית, והדים ממנה הגיעו גם למרחב שבו פעלו תלמידיו. ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]], תלמידו של ר"ח בן עטר מציין זאת בחיבורו ה[[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפי]] "[[שם הגדולים]]" בערך הספר "אור החיים": {{ציטוטון| ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר}}.
[[הבעש"ט]], מחולל [[תנועת החסידות]], שיבח מאוד את רבי חיים בן עטר ואת תורתו. לפי אחת המסורות הרווחות אמר הבעש"ט על רחב"ע כי שמע תורה מדי לילה מפי [[הקדוש ברוך הוא]], ואף היה סבור כי התקשרות בין נשמותיהם תביא בהכרח ל[[גאולה]]. רעיונות בדבר סגולותיו המשיחיות של רחב"ע חלחלו למורשת החסידית, והיו מגדולי החסידות בדורות הבאים שהעידו על רבי חיים בן עטר שהוא היה ראוי להיות משיח בדורו{{הערה|רבי [[פנחס מקוריץ]], ורבי [[ישראל מרוז'ין]]. דבריהם במלואם מובאים אצל: הורביץ, '''עדן ציון''', ירושלים, תשט"ז, עמ' מב, הערה א.}}.
| |||