מנואל אסאניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
מ תיקון קישור
שורה 12:
 
==שנים מאוחרות==
לאחר ניצחון הימין בבחירות ב-[[19 בנובמבר]] 1933, הוא פרש זמנית מהפוליטיקה ועסק בכתיבה. בשנת 1934 הוא חזר לפוליטיקה ויסד את מפלגת השמאל הרפובליקנית שאחדה את [[מפלגת הפעולה הרפובליקנית]] עם המפלגה הרדיקלית סוציאליסטית רפובליקנית של [[מרסל דומינגו]] והארגון הרפובליקני גלגה אוטונומה (ORGA). לאחר [[המרד באסטוריאס]] הוא נעצר כחשוד בעמידה מאחורי המרד, הועמד לדין, זוכה ושוחרר בינואר 1935. לאחר שחרורו פעל להקמת [[החזית הפופולריתהעממית (ספרד)|החזית העממית]] של השמאל לקראת הבחירות הבאות, שהתקיימו בפברואר 1936, בהן זכתה החזית הפופולריתהעממית לניצחון. מיד לאחר הניצחון, עד בטרם כינוס הפרלמנט החדש, התפטר ראש הממשלה [[מנואל פורטלה ולדרס]] ואסאניה מונה לתפקיד על ידי הנשיא. כצעד ראשון הוא הורה על שחרור כל האסירים מ[[המרד באסטוריאס]]. לאחר הבחירות הודח [[אלקלה סאמורה]] מכיסא הנשיאות על ידי הפרלמנט ואסאניה נבחר להחליף אותו. מכיוון שהדחת סאמורה נעשה על ידי השמאל בצעד פוליטי קטנוני, ישנם שטענו שההדחה נעשתה מלכתחילה כדי לבעוט כלפי מעלה את אסאניה ובכך לפנות את ראשות הממשלה ל[[סנטיאגו קאזארס קוירוגה]], דמות חלשה יותר שתפריע פחות למהפכנים להביא את המהפכה הסוציאליסטית{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=wx9W5olb4XoC Stanley G. Payne, '''The Collapse of the Spanish Republic, 1933-1936: Origins of the Civil War''', Yale University Press, 2006], page 242}}. ההערכה היא שאסאניה הסכים למינוי ברצונו למנוע מהסוציאליסטים להקים ממשלה לבדם וכצעד מאזן שנועד להפיג במידת מה את חששות הימין לאור תוצאות הבחירות. טענה נוספת שעלתה הייתה שאסאניה היה פשוט עייף מהפוליטיקה וביקש את התפקיד הפחות לוחץ של נשיא. הוא נבחר לתפקיד הנשיא ב-[[10 במאי]] 1936, ברוב מוחלט של השמאל ואי השתתפות של הימין אשר סימנו בכך כי הם אינם מכירים ברפובליקה{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=p7vqPNB6locC '''The Spanish Labyrinth: An Account of the Social and Political Background of the Spanish Civil War''', Gerald Brenan], עמוד 301-302}}. בימים שלפני מלחמת האזרחים הוזהר אסאניה שמתארגנת הפיכה צבאית כנגד השלטון, אך הוא לא שעה לאזהרות ולא נקט בצעדים כדי לנסות למנוע את ההפיכה{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=QHZtdxLLVBsC The Spanish Civil War: A Modern Tragedy By George Richard Esenwein], עמוד 22}}.
 
במאי 1937, לאחר התפטרות [[פרנסיסקו לרגו קבלרו]] מראשות הממשלה, העדיף אסאניה למנות את [[חואן נגרין]] על פני [[אינדיקיו פרייטו]], כיוון שהיה בעל אופי יותר רגוע ובזכות קשריו הטובים עם הקומוניסטים, בהם הרפובליקה הייתה תלויה כיוון ש[[ברית המועצות]] הייתה ספק הנשק העיקרי של הרפובליקה במלחמה. אולם בהמשך, לאחר שהקומוניסטים השתלטו על המשטרה ועל עמדות מרכזיות בצבא ובמוסדות שלטון אחרים התנגד אסאניה להידוק הקשרים של הממשלה עם הקומוניסטים ו[[ברית המועצות]]{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=QHZtdxLLVBsC The Spanish Civil War: A Modern Tragedy By George Richard Esenwein], עמוד 247}}, אך מצא את עצמו חסר יכולת השפעה ממשית. באוגוסט 1938, בעת משבר ממשלתי לאחר התפטרות השרים שייצגו את [[קטלוניה]] ו[[ארץ הבאסקים]], הוא נתבקש על ידי ראש הממשלה [[חואן נגרין]] לאשר מינוי שני שרים, מבלי שהתייעץ בו באופן ממשי. על מנת למנוע אפשרות שאסאניה יבקש לפטר את נגרין, תוך ניצול המשבר הממשלתי, נגרין והקומוניסטים הפעילו את הצבא באופן מאיים{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=-VarDLHA3_YC&pg=PA474 Burnett Bolloten, '''The Spanish Civil War: Revolution and Counterrevolution''', UNC Press, 1991], pages 617-618}}