פפין הגוץ – הבדלי גרסאות

{{השושלת הקרולינגית}}

'''פפין השלישי''' או '''הצעיר''' ([[לטינית]]: '''Pippinus Iunior'''{{כ}}; [[714]]? – [[24 בספטמבר]] [[768]]), הידוע גם כ'''פפין הגוץ''', היה [[מאיור דומוס]] ולאחר מכן שליט ה[[פרנקים]] משנת [[751]] עד למותו בשנת 768. המלך הראשון [[השושלת הקרולינגית|לשושלת הקרולינגית]]. בנו הצעיר של [[קרל מרטל|קרל "הפטיש" (מרטל)]], ואביו של [[קרל הגדול]]. הוא היה השלישי שנשא את השם 'פפין' בביתו, אחרי [[פפין הזקן]] ו[[פפין האמצעי]], ונודע בשל כך כ'צעיר'. הכינוי 'הגוץ' החל להופיע עבורו ברשומות במאה ה-12.

 

 

בשנת [[741]], אחר מות אביו, קרל מרטל, עברה משרת המאיור-דומוס וכוחה ליד פפין ואחיו קרלומן, בניו החוקים של מרטל. אחיהם למחצה גריפו נכלא על ידי שני האחים במנזר. קרלומן האדוק פרש לחיי [[נזיר]]ות בשנת [[747]] והשאיר את השלטון על הממלכה הפרנקית בידיו של פפין, ששימש כמאיור-דומוס של המלך המרובינגי [[כילדריק השלישי]]. למעט תוארו כמלך, לכילדריק לא היה כוח ממשי, וכל ההשפעה וקבלת ההחלטות רוכזה בידיו של פפין. באותה שנה נמלט גריפו מן המנזר שבו היה כלוא וחיפש מחסה אצל [[אודילו מבוואריה]], שהיה נשוי לאחותו של פפין, הילטרודה. בתגובה כפה פפין, על אודילו הכרה במנהיגותו, ולאחר מותו של הלה (ב-[[748]]), מינה את [[טסילו השלישי]] כדוכס האחראי על האזור.