המחתרת הנורווגית – הבדלי גרסאות

הצלתם שלהצלת יהודי נורווגיה על ידי המחתרת הנורווגית הינו ענייןנותר שנוי במחלוקת. במהלך המלחמה, בעיקר בשנת 1942, כ- 1,100 מהם הצליחו לברוח דרך חציית הגבול השוודי. אמנם חלקם נעזרו בחבריהם ושכניהם ונמלטו באופן פרטני, אך רובם, כ-900, נעזרו בארגונים מתנועת ההתנגדות בצורה כזאת או אחרת, וכך ניצלו. לאורך השנים, הדיון הפנים-נורווגי גיבש מגוון דעות לגבי פעילות המחתרת בנושא זה, אשר מתאפיינים בקוטביות יחסית נחרצת. מצד אחד, יש הטוענים כי בהתחשב בנסיבות הקשות של המצב, חברי תנועת ההתנגדות עשו מה שהיה ביכולתם לטובת היהודים והצלתם, תוך סיכון עצמי וניצול משאבים. מנגד, ישנם אלה המביעים ביקורת קשה כלפי  פעילותם, באומרם כי פעילותה של המחתרת בנושא זה הייתה לא מספיק יעילה, ואינה הייתה במקום גבוה מספיק בסדר העדיפויות של תנועת ההתנגדות. נושאים כגון אנטישמיות וקבלת ה'יהודי' באופן שווה ושייך בחברה הנורווגית לפני המלחמה ובמהלכה, אף מגדילים מורכבותו של דיון זה במרחב הנורווגי, ואין הסכמה הגמונית בנושא זה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bruland, Bjarte, and Mats Tangestuen.|שם=The Norwegian Holocaust: changing views and representations|כתב עת=Scandinavian Journal of History : The Histories and Memories of the Holocaust in Scandinavia 36, no. 5 (2011}}}}