באטו חאן – הבדלי גרסאות

'''באטו חאן''' ([[1205]]–[[1255]]) היה שליט [[מונגוליה|מונגולי]], מייסד [[חאנות]] [[אורדת הזהב|חאנות קיפצ'אק]]. באטו הוא בנו של [[ג'וצ'י]], ולכאורה נכדו של [[ג'ינגיס חאן]] (הדעות על כך חלוקות, מכיוון שאמו של ג'וצ'י נחטפה ונאנסה כ-9 חודשים לפני לידתו, ולכן לא ידוע אם אכן היה בנו הביולוגי של ג'ינגיס).

ב-[[1235]] היה באטו אחראי על כיבוש [[אירופה]], כשתחתיו צבא שמוערך ב-130,000 חיילים - זאת לאחר שפיקד על כיבוש [[חצי האי קרים]] ותושביו ה[[טטרים]]. צבאו של באטו חצה את ה[[וולגה]] ופלש לשטח האימפריה הבולגרית ב-[[1236]], ול[[רוסיה]] ב-[[1237]]. המונגולים הכניעו בקלות יחסית את צבא [[רוס של קייב]] (מדינה סלאבית ב[[ימי הביניים]]), הרסו את הערים ראיזאן וולדימיר וכבשו את הבירה [[קייב]] ב-[[1240]]. המדינות הסלאביות הוכנעו והפכו למדינות ואסאליות, אך לא צורפו ל[[האימפריה המונגולית|שטח האימפריה]].

באטו היה אחד המועמדים המובילים לתפקיד החאן הגדול, אך עם בחירתו של [[גויוק חאן|גויוק]] בנו של אוגדי, שב באטו למרכז אסיה והקים את בירת החאנטה שלו ב[[סאראי]]. לאחר מותו ב-[[1255]] הועברה החאנטה ל[[סארטאק]]. שלטון [[אורדת הזהב|חאנטת קיפצ'אק]] ברוסיה נמשך עוד 130 שנה לאחר מכן, והיא הייתה לחאנטהל[[חאנות]] המונגולית היציבה ביותר.