פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לדמוקרטיה ליברלית
המאפיין השני הוא ריכוזיות. ריכוזיות כשלעצמה לא מעידה על קשרי הון- שלטון. ריכוזיות מתייחסת למצב שבו חלק ניכר מכלכלת המדינה מרוכזת בידי מספר מצומצם של גורמים- מונופולים או שליטה במשק של המדינה, כפי שזה קיים במדינות קומוניסטיות. המימד הרלוונטי של ריכוזיות לקשרי הון שלטון הוא כאשר השליטה במשק מרוכזת בידי מספר מצומצם של גורמים אשר בעזרת אותה שליטה מסוגלים לקדם אינטרסים פרטיים באמצעות לחץ על מקבלי ההחלטות. מדובר אם כן ביכולת לעשות שימוש בכוח שוק לטובת כוח פוליטי. לדוגמה קבוצת שליטה אשר בבעלותה בנק, מפעלי תעשייה וכלי תקשורת תוכל לקדם את יעדיה בצורה טובה יותר מכיוון שתוכל להציע למקבלי ההחלטות גישה לתחומים רבים במשק. אבל גם ריכוז השליטה במשק בידי מונופולים לא תעיד על קשרי הון-שלטון, לשם כך צריך להיות למונופולים אינטרס ויכולת לקדם את יעדיהם בעזרת הממשל.
 
המאפיין השלישי הוא סוג המשטר. הקשר בין סוג ואופי המשטר ובין בעלי ההון אינו מתרכז במשטר אחד. במשטר הדמוקרטי, שבו מקבל ההחלטות תלוי בבחירתו על ידי הציבור, ע"פ הגישה הפוסט פונקציונלית הקשר בין התופעה לבין [[דמוקרטיה ליברלית]] מתרחש כאשר מקבלי ההחלטות תלויים בציבור מצד אחד ומצד שני בהמשך הצלחתם של בעלי ההון כמקור לרווחה כלכלית. למרות הסברה כי במשטרים דיקטטוריים הקשר יהיה קטן יותר בשל ריכוזיות המשק ואי תלות השלטון בדעת הקהל. יחד עם אין הדבר נכון תמיד. לא בכל המשטרים הדיקטטורים השלטון מרכז בידיו את השליטה במשק, זה נכון בעיקר למשטרים קומוניסטים ואז הקשר הזה אינו מתקיים בצורתו הרגילה. אז נוצר שוק שחור שמהווה אלטרנטיבה למשק ובו יכולים גורמים פליליים, שכן מסוגלים לצבור הון מסוים, להשפיע על פקידים מקומיים באמצעות שוחד. הדוגמה לכך היא השחיתות בברית המועצות שבה הביורוקרטיה הלא יעילה הביאה לאמונה בציבור כי הדרך היחידה להתגבר על כשלי המערכת היא באמצעות שוחד פקידי ממשל. במשטרים דיקטטוריים לא אידאולוגיים כן קיים הקשר בין הון ושלטון מכיוון שהשלטון, שאינו נבחר על ידי הציבור, חייב לשמור על רמת חיים גבוהה מספיק כדי להבטיח את שרידותו ואם לשלטון אין מקורות מימון עצמאיים כגון [[נפט]] או גז הוא חייב להסתמך על תמיכה של בעלי הון תמורת מתן פריווילגיות פוליטיות כגון רגולציה, מכסים, רישיונות וזיכיונות. בזמן המלחמה הקרה, לדוגמה, בעלי הון שחששו מפני הפיכות קומוניסטיות במדינות אמריקה הלטינית והעולם השלישי בכלל תמכו במשטרים דיקטטורים ימניים, בעידודה של ארצות הברית, על מנת לשמור על האינטרסים הכלכליים שלהם במדינות הללו.{{הערה|Greg Grandin, The last colonial massacre: Latin America in the cold war ( Chicago: the university of Chicago press, 2004), p.7}} לא רק הממשל תלוי בבעלי ההון במדינות השונות אלא שגם אנשי העסקים תלויים בהחלטות הממשלה ולכן יש לממשל עצמאות מסוימת ויכולת ההצלחה של אנשי העסקים תלויה גם ביכולת התארגנותם.{{הערה|בן פורת, "עסקים ושלום: עלייתו ונפילתו של המזרח התיכון החדש," עמ' 185}} במשטרים דמוקרטיים וליברליים אין מגבלות על התארגנותם של אנשי עסקים ולכן יכולתם להשפיע דרך מכניזם מאורגן גדולה יותר, כל עוד פעולותיהם נשארות במסגרת החוק. במדינות דיקטטוריות הממשל יכול להטיל מגבלות על אנשי העסקים, כולל הלאמה של נכסיהם. כך למשל ברוסיה, למרות היותה מדינה דמוקרטית, ישנן מגבלות רבות על התארגנותם של אנשי עסקים שמזוהים עם האופוזיציה, כולל השלכתם לכלא.{{הערה|נבזלין בעקבות הרשעת חודורקובסקי: "קיוותי אך התבדיתי", כלכליסט, 28 בינואר 2010, http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3464623,00.html}} עם זאת צריך לזכור כי פגיעה באנשי עסקים והלאמת נכסים עלולה להביא לפגיעה משמעותית בהשקעות במדינה מה שעלול להוריד את רמת החיים במדינה ולהביא לפגיעה בחוסן השלטון.
 
== הון ושלטון בישראל ==