הכרזת כורש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Атаоыосг תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 188.64.207.159 (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש חזק |
||
שורה 17:
עם זאת, כאמור לעיל, אין להכחיש אפשרות סבירה כי אכן נתנסחה הכרזה כזו במותאם לעם היהודי, ולצדה ההיתר והזכות לקומם את המרכז הדתי-פולחני בירושלים. על פי זאת, התלווה למהלך כזה גם אספקט פוליטי "אוניברסלי" של שליטת המרכז הפרסי על הממלכה הגדולה באמצעי נועם ולא במקל חובלים, וגם אספקט פוליטי מצומצם יותר - הישענות על גורם נאמן (במקרה זה יהודה) אל מול [[מצרים]], היריבה המסורתית שבארץ הנילוס.
==הכרזת כורש בספר עזרא==
{{ציטוט| תוכן=וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. |מקור={{תנ"ך|עזרא|א|א|ד}}|מרכאות=כן}}
אופן הצגת הכרזת המלך כורש ב[[ספר עזרא]] כייחודית ל[[עם ישראל]] ותיאור כורש כשליח אלוהי ישראל הפתיע חוקרים רבים, שטענו שאין אפשרות שתעודה זו היא היסטורית, שכן לא יעלה על הדעת שמלך זר יכתוב תעודה בנוסח כה אוהד לשאיפות היהודים. אולם, מתעודות שהתגלו (ובהן "הגליל של כורש"), התברר כי כורש הצהיר לאחר כיבוש בבל ב-[[539 לפנה"ס]] כי הוא החזיר עמים רבים לארצם (לאחר שהבבלים הגלו מספר רב של עמים כעונש על מרידות) והתיר לעמים השונים לעבוד את אלוהיהם. ככל הנראה, הציג כורש את עצמו, בפנותו לכל עם ועם, כמלך שנבחר על ידי האל של אותו עם, והגיע להסכם עם כל אומה במסגרת הסובלנות הדתית של [[הממלכה הפרסית]] (כפי שמצוטט ב[[מגילת אסתר]] על [[אחשוורוש]], "לעשות כרצון כל איש ואיש"), וכניסיון ליצור מוקד תמיכה ב[[הממלכה האחמנית|ממלכה האחמנית]] הן בקרב [[שיבת ציון|שבי ציון]] ל[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], שהייתה חיץ ו[[גשר]] גאוגרפי בין יבשות [[אירופה]], [[אפריקה]] ו[[אסיה]], ומשום כך חשיבותה האסטרטגית, והן בקרב האליטה היהודית שנותרה בפרס.
כורש כרת בריתות עם קבוצות של גולים וערך איתם הסכמים, שבתמורה לתמיכה בו וב[[הגמוניה]] הפרסית, הוא יחזירם מהגלות לארצם - וזאת בהצהרה כי הוא שליח האל. לאור זאת, מתחזקת טענת החוקרים הרואים בהצהרה תעודה היסטורית, בהנחה שכורש שלח לכל עם נוסח המותאם לאמונתו.
אין בהצהרה משום השבת [[ריבונות]]ה של יהודה ואין בה ההשבת משום השבת עטרת [[בית דוד]] ליושנה ושושלת לכסאה. כורש לא חייב את היהודים לעלות לארץ ישראל והותיר בידיהם את הבחירה. יחד עם זאת, אלו שלא ישובו ליהודה חויבו לסייע לעולים ב[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] וב[[זהב]].
לפי [[ספר עזרא]] [[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|והמסורת היהודית]] הכרזת כורש הייתה בשנת [[שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט|ג'שצ"א]] ([[המאה ה-4 לפנה"ס|370 לפנה"ס]]).
תעודות הרישיון שניתן ליהודים על ידי כורש לבנות את בית המקדש השני והתוכניות לבניתו נשמרו ב[[בית גנזיא]] של הממלכה ב[[אחמתא]]{{הערה|ראו: {{תנ"ך|עזרא|ה|יז}}.}}.
יש לציין כי במקביל לשם המודרני "הכרזת כורש" שהתקבל בקרב חוקרי ההיסטוריה בעקבות הממצא, השם התנכ"י להכרזה זו הוא: '''רִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ'''.{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ג|ז}}.}}
=== מניעים להכרזה ===
*מניע אסטרטגי: כורש רצה לכבוש את [[מצרים]] ולשם כך הוא נזקק ליישוב יהודי שלא ישתף פעולה עם מצרים ב[[ארץ ישראל]], שגובלת עם מצרים.
*מניע פוליטי-מדיני: כורש רצה לרכוש את נאמנות העמים ובמיוחד את אהדת שכבת הכהונה כדי למנוע [[מרד]] מצדם וליצור שקט ב[[מונרכיה|ממלכה]].
*מניע כלכלי: אפשרות לגביית מסים- עם שמתייחסים אליו בכבוד ישלם מסים ברצון. כמו כן, א"י היא ארץ מעבר סחורות.
*מניע דתי: כורש מדבר בשם האלוהים משום שזה היה מנהג הכובשים - להופיע בשליח האלוהים. אמונתם של מלכי [[האימפריה הפרסית]] הייתה פוליתיאיסטית וכורש כיבד אלוהים רבים וגם את של היהודים.
===השלכות ההכרזה===
בעקבות הכרזת כורש שבו חלק מיהודים ליהודה עם הנשיא [[ששבצר]], והקימו את [[בית המקדש|בית המקדש השני]]; המלך כורש החזיר את כלי המקדש ש[[נבוכדנצר]] מלך בבל לקח משם, כפי שמתואר בספר עזרא:
{{ציטוט| תוכן= וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.{{ש}}וְכָל סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת לְבַד עַל כָּל הִתְנַדֵּב.{{ש}}וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו.{{ש}}וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד [[מתרדת|מִתְרְדָת]] הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה.{{ש}}וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלשִׁים אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף אָלֶף מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים.{{ש}}כְּפוֹרֵי זָהָב שְׁלשִׁים כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה כֵּלִים אֲחֵרִים אָלֶף.{{ש}}כָּל כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם.{{ש}}|מקור={{תנ"ך|עזרא|א|ה|יא}}|מרכאות=כן}}
.
=== אמינות המסמך ===
יש חוקרים הטוענים כי ההכרזה היא מעשה זיוף של סופר יהודי שרצה להציג בסיס חוקי לבניית בית המקדש. לטענתם, לא ייתכן שכורש האמין באלוהי ישראל ונשמע לו כפי שיכול אולי להשתמע מן ההכרזה המקראית.
לעומתם, יש חוקרים הסבורים כי ההכרזה אמינה כי היא חלק ממדיניות כוללת של כורש: כורש נתן זכויות דומות לעמים נוספים, כמו הבבלים, כמו שמתואר ב"כתובת הגליל". על פי ההיסטוריון [[יוחנן אהרוני]]: "כורש שאף לקנות את לב התושבים של ממלכתו הגדולה על ידי סובלנות דתית ולאומית והתיר חידושם של פולחנות שבוטלו ודוכאו על ידי הבבלים"{{הערה|יוחנן אהרוני, ''' אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974, עמ' 108.}}.
== קישורים חיצוניים ==
| |||