נשר (עיר) – הבדלי גרסאות

בעקבות חקיקת [[חוק נכסי נפקדים]], עברו הבתים והאדמות של הכפרים הערביים לבעלות המדינה, ולניהולה של רשות הפיתוח. הבתים ביישובים בלד א-שייח' וחוואסה אוכלסו על ידי יהודים. שמה של בלד א-שייח' שונה ל[[תל חנן]]. בשלב מאוחר יותר שונה שמה של חוואסה ל[[בן דור (שכונה)|בן-דור]]. יישובים אלה לא קיבלו כל מעמד רשמי ונוהלו על ידי מחלקת הקליטה של הסוכנות.{{הערה|יעל בורשטיין, '''התפתחות שכונת תל חנן תוך החלפת ושינוי מרכיביה הפיזיים והאנושיים, עמ' 17}} אזור שטח בתי יאג'ור הועבר לקיבוץ יגור (בשלב מאוחר יותר נהרסו הבתים והשטח הפך לשדות הקיבוץ). מיד עם יציאת התושבים הערבים החלה [[הסוכנות היהודית]] להביא [[עולים חדשים]] לתל חנן. בני נשר הנשואים שהיו לוחמי ההגנה, גרו בצפיפות בצריפי ההורים בנשר ורצו להיכנס לבתים שהתפנו מתושביהם הערבים בתל חנן, נתקלו בהתנגדות של הסוכנות. רק פנייה דרך מפקדיהם לסוכנות אפשרה את כניסתם לבתים כבר בתחילת חודש מאי 1948.{{הערה|1=על פי שיחה ביום 12/4/2010 עם יוסקה (יוסף) גלילי ואשתו כרמלה}} באוגוסט 1949 הוחלט על ידי הסוכנות על מתן שלטון עצמי ליישובים הנטושים שאינם נמצאים בתחום שיפוט של [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|הממשל הצבאי]]. בין היישובים האלה נכללה תל חנן.{{הערה|>{{דבר||שלטון עצמי לכפרים הנטושים|1949/08/23|00409}}}} עד שנת [[1952]] היו לשכונות תל חנן, בן דור נשר וגבעת נשר ועדי קהילה נפרדים. תושבי השכונות היו מעוניינים להצטרף לחיפה, אבל [[משרד הפנים]] התנגד לאיחוד זה.{{הערה|1={{דבר|חברי סיעת מפא"י במועצת השכונה נשר|מכתב גלוי למשרד הפנים|1952/03/20|00213|||Ad}}{{קישור שבור|3 במרץ 2017}}}}{{הערה|1={{דבר|ד"ר מ' שוחטמן מנהל מחלקת העיתונות|סיפוח שכונה לחיפה|1952/03/27|00208|||Ad}}{{קישור שבור|3 במרץ 2017}}}}

 

 

בשנים אלו היגרו לארץ [[עולה חדש|עולים]] רבים מ[[אירופה]], ורבים מהם התיישבו בכפרים הנטושים. בשנת [[1952]] הוכרז על כינונה של מועצה מקומית. בשנים הראשונות שאחרי מלחמת העצמאות הייתה ההתיישבות בשכונות תל חנן ובן דור חסרת סדר והכוונה. עולים חדשים הגיעו ביוזמתם ליישוב והתיישבו בבתים הנטושים. האוכלוסייה שהיגרה ליישוב הייתה מגוונת והגיעה מיותר מעשרים ארצות כולל הגירה מארצות צפון אפריקה. יוצאי [[מעברה|מעברות]] שביקשו לעצמם בתים, אנשים שגרו בחיפה בבתים מאד קטנים וחיפשו לשפר את מצבם ואחרים נכנסו אל הבתים הנטושים של הכפרים הערביים ואל הצריפים של ותיקי היישוב. חתך האוכלוסייה השתנה והפך מגוון יותר. תושבי נשר הוותיקה נטמעו בתוך העולים החדשים. בראשית שנות החמישים של המאה ה-20, רק 8% מהתושבים היו ותיקים, תושבי שכונת נשר המקורית.