שירות המילואים בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-90 של המאה ה-20
Ronaveh (שיחה | תרומות)
הוספת היקף מערך המילואים
שורה 3:
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Backgammon in Beirut.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חיילי מילואים של צה"ל משחקים [[שש בש]] בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]], אוקטובר [[1982]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 4332 End of yom kipur war 1974.jpg|300px|ממוזער|חיילי מילואים של צה"ל חוזרים אל [[חצי האי סיני]] מ[[מצרים]] לאחר [[מלחמת יום כיפור]], אפריל [[1974]]]]
תושבי [[ישראל]] שסיימו את השירות הסדיר ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], משובצים ב[[כוחות מילואים|כוחות המילואים]] שלו, לשם תגבור הצבא הסדיר במצב חירום ([[מלחמה]], [[מבצע צבאי]] או [[אסון טבע]]) ובשגרה (אימונים, [[ביטחון שוטף]] ופעילויות נוספות). חלק מחיילי המילואים מגויסים ליחידות שבהן שרתו בשירות סדיר וחלק אחר מגויס לשירות ביחידות מילואים. משרתיאוכלוסיית המילואיםהמשרתים, ביצעואשר ביצעה בשנת 2017 כ-1,800,000 ימי מילואים.,{{הערה|מערכת אתר צה"ל, [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%92%D7%A3-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D/ לכבוד שבוע ההוקרה למילואים], 1 במאי 2018}} הגילמונה הממוצע400,000 שלאיש{{הערה|שם=טופולנסקי2015}} אוכלוסייתשגילם המשרתים הואהממוצע 32,. היא מהווה 70% מסדר כוחות צה"ל, ו-17% ממנה קצינים (נתוני 2018{{הערה|מערכת אתר צה"ל, [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D/ יום ההוקרה לאנשי המילואים], 1 במאי 2018}}) .
 
עד לאמצע שנות התשעים שירות נשים במילואים היה נדיר. עם פתיחת מקצועות צבאיים רבים בפני נשים, נדרשו חיילות רבות להסכים לשירות מילואים לאחר שחרורן כתנאי לקבלת תפקידים מסוימים. נכון לשנת 2012, היוו הנשים כ-7% ממערך המילואים בצה"ל (לעומת 1% בשנת 2002).{{הערה|שם=אלמוג|סהר אלמוג, "למעלה מאלף מהמילואימניקים הפעילים: מעל גיל 60", [[במחנה]], 2 במאי 2013}}
שורה 28:
במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] חלה ירידה הדרגתית במספר ימי המילואים השנתיים שהביאה עמה דיון ציבורי בשאלה "כל העם צבא?",{{הערה|המכון הישראלי לדמוקרטיה, [https://www.idi.org.il/media/5883/%D7%9B%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9D%D7%A6%D7%91%D7%90.pdf כל העם צבא? שרות המילואים בישראל], 2002, עמוד 11}} שהתשובה עבורה היא לא מוחלט.{{הערה|שאול ברונפלד, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/110472.pdf מילואים: בעיית שיח של כלכלנים ושל אנשי צבא], מערכות 390, יולי 2003}} הגורמים לירידה בהיקף שירות המילואים ויצירת אי-שוויון בנטל ברוכים בחלקם: שיפור מסוים במצב האסטרטגי, הטמעה בצה"ל של מערכות עתירות טכנולוגיה שאינן דורשות כוח אדם רב או שאינן מתאימות להפעלה בידי אנשי מילואים, גידול ניכר באוכלוסייה ומכאן שגם במחזורי הגיוס, ולחץ תקציבי לחסוך בימי מילואים. זאת לצד ירידה במוטיבציה לשרת ונטיית הישראלים "לעשות לביתם".{{הערה|חגי עמית, [https://www.themarker.com/markerweek/1.2010755 הפצצה המתקתקת של המילואימניקים: לא מתגייסים בשביל כסף, אבל בלי כסף לא נתגייס], TheMarker, מאי 2013}} כמו כן, כחלק מהרגישות החברתית הגוברת לחללים צבאיים, הממשלה נוטה להרחיק לעיתים את אנשי המילואים מזירות הלחימה הרגישות בשל העלויות הפוליטיות הכרוכות בהצבתם שם.{{הערה|יגיל לוי, [http://www.inss.org.il/he/publication/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%A2/ צבא המילואים שוקע], צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2011}} כל ההתפתחויות האלה מאפשרות כיום לשמור על רמת הביטחון הדרושה תוך גיוס חלקים הולכים וקטנים מהעם למילואים ולשירות חובה. יתר על כן, [[חוק שירות המילואים]], שנחקק בשנת 2008, הגביל את סמכות המדינה לגייס אנשי מילואים, וקבע תגמול נוסף למשרתים, כך שהעיקרון של צבא מקצועי החל להתמסד מעבר לפרקטיקה שבאה לידי ביטוי עוד קודם לכן. החוק עיגן את נטיית הצבא להפעיל שירות מילואים בררני, כך שצעירים המתעקשים על שחרור ממילואים, פטורים ברוב המקרים, גם אם רשמית חלה עליהם חובה לשרת. המנגנון לכך נובע מניסוח החוק, לפיו לצבא מותר לקרוא לשירות מילואים רק בשעת חירום, לשם תעסוקה מבצעית ולאימונים, כך שמגמת הצבא לשחרר חיילי מנהלה בתפקידים שונים תואמת את הנחיות החוק. זאת ועוד, חוק שירות המילואים מחייב את צה"ל לשמור על כשירותם של אנשי המילואים, ובכך מאלץ אותו לשחרר חיילים רבים שלא ניתן לאמן מבלי לחרוג מהמגבלות התקציביות. מעבר לכך, יש שיטענו כי לצבא תפקיד פעיל אף יותר במעבר ההדרגתי ממודל של גיוס חובה לצבא התנדבותי.{{הערה|יגיל לוי, [http://www.law.idf.il/SIP_STORAGE/files/9/1709.pdf "צבא העם" נגד גיוס החובה], משפט וצבא, כתב העת של הפרקליטות הצבאית, גיליון 21(א), ינואר 2015}}
 
על סמך נתוני השירות הצבאי, ניכר כי חל צמצום משמעותי בשוויון בנטל. ממידע שפרסם צה"ל בשנת 2017 עולה כי שיעור הגיוס המשוקלל של גברים ונשים לשירות סדיר עומד על כ-65% מפוטנציאל הגיוס,{{הערה|הודעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, [http://m.knesset.gov.il/Activity/committees/ForeignAffairs/News/pages/pr250117.aspx שיעור הגיוס המשוקלל לצה"ל: 65%], 25 בינואר 2017}} המהווה לראשונה בתלודות המדינה פחות ממחצית האוכלוסייה הכללית בגילאי הגיוס.{{הערה|רועי שרון וכרמלה מנשה,[http://www.kan.org.il/Item/?itemId=25248 לראשונה: יותר ממחצית מבני ה-18 לא מתגייסים לצה"ל], כאן, תאגיד השידור הישראלי}} לעומת חיילי השירות הסדיר, שיעור המשרתים באופן פעיל במילואים הוא קטן אף יותר: בשנת 2014 היו כ-180,000 משרתי מילואים "פעילים",{{הערה|1=לפי דברי ההסבר שנלוו ל[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=562835 הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ה–2015] שהונחה על שולחן הכנסת ה-20.}} אשר שירתו 20 ימי מילואים ומעלה בתקופה בת שלוש שנים. לשם השוואה, באותה שנה חיו בישראל 1,694,000 יהודים (גברים ונשים) בגילאים 20-40{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st02_03&CYear=2015 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66 פרק 2, לוח 3]}} שאמורים להוות את רוב "פוטנציאל השירות" של מערך המילואים, אלא שמספר המשרתים הפעילים מהווה רק 10.6% מקבוצת אוכלוסייה זו, וכ-2% מהאוכלוסייה הכללית. על אף הרגישות הציבורית בנושא, צה"ל פרסם בשנת 2016{{הערה|יוסי יהושוע, [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4809503,00.html לא כולל שירות מילואים], ידיעות אחרונות, מאי 2016.}} כי מתוך 2.1 מיליון האזרחים בגיל 21 עד 45 ששירתו בצבא, פחות מרבע היו רשומים אז למילואים, ורק שישה אחוזים שירתו במילואים במשך 20 יום לפחות בשלוש השנים הקודמות. שיעורם באוכלוסייה של המשרתים הפעילים במילואים היה 1.5%{{הערה|בהתייחס לנתוני צה"ל המצוטטים, 6% מתוך 2.1 מיליון הם 1,260,000 משרתי מילואים פעילים. על פי אחזור ממאגר הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גודלה של אוכלוסיית ישראל במועד זה היה 8,540,200.}}. מגמה זו צפויה להמשך, כך לדברי ראש אגף כוח האדם בצה"ל, האלוף [[חגי טופולנסקי]], משנת 2015:{{הערה|שם=טופולנסקי2015| תומר הדר, [https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3651851,00.html ראש אכ"א בצה"ל: רבע מהבנים ושליש מהבנות מתחמקים מגיוס], כלכליסט, 08/02/2015}} "האימונים יורחבו, כוח האדם יצומצם ב-20% והתגמול יוגדל. מי שרוצה לעשות מילואים מוזמן לעשות זאת. אנו עוברים לנבחרת מילואים איכותית יותר, ומתוגמלת יותר". לאור נתוני הגיוס, הצהרות קציני צה"ל בכירים ומדיניות תגמול אנשי המילואים, נראה כי מערך המילואים עובר בשנים האחרונות למודל גיוס בררני, שהוא בחלקו מודל שירות התנדבותי ובחלקו מודל שירות מקצועי.
 
=== פטור משירות מילואים ===