מוליכות-על – הבדלי גרסאות

תופעת מוליכות-העל התגלתה בשנת [[1911]] על ידי [[האיקה קמרלינג אונס]] (שאף [[תחדיש|טבע]] את המונח) בעת שחקר את ההתנגדות החשמלית של [[כספית]] בטמפרטורות נמוכות בעזרת [[הליום]] נוזלי (שהתגלה רק זמן קצר קודם לכן). אונס הבחין כי ההתנגדות החשמלית של הכספית יורדת בצורה חריפה ואף מתאפסת עם קירור המערכת לטמפרטורה של 4.2 [[קלווין]]. בעשורים שלאחר מכן, התגלו תכונות מוליכות-על אף בחומרים אחרים.

 

 

תגלית חשובה נוספת התרחשה אף היא בשנת 1950, כאשר עמנואל מקסוול ובמקביל קבוצתם של ריינולדס, סרין, רייט ונסביט<!-- (C. A. Reynolds, B. Serin, W. H. Wright, and L. B. Nesbitt) --> גילו כי [[מעבר פאזה|הטמפרטורה הקריטית]] של [[איזוטופ|איזוטופים]] שונים של אותו החומר שונה. תגלית זו הייתה צעד חשוב לקראת הופעתה של תורה מיקרוסקופית המתארת מוליכי-על בשנת [[1957]] על ידי [[ג'ון ברדין|ברדין]], [[לאון קופר|קופר]] ושריפר. תורה זו, הנקראת על שם ראשי התיבות של מגליה "[[תורת BCS]]", הציגה את תופעת המוליכות-על כתוצאה של [[אינטראקציה]] מיקרוסקופית בין האלקטרונים בחומר לבין ה[[פונון|פונונים]] שב[[גביש]], וזיכתה את מחבריה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1972. בשנת [[1958]] הראה [[ניקולאי בוגוליובוב]]<!-- Bogoliubov --> כי ניתן לקבל את [[פונקציית הגל]] האופיינית של התורה, אשר התקבלה על סמך [[חשבון וריאציות|וריאציה]], על ידי שימוש ב[[טרנספורמציה קאנונית]] על ה[[המילטוניאן]]. כמו כן, בשנת [[1959]] הראה לב גורקוב<!-- Lev Gor'kov --> כי תורת BCS מזדהה עם תורת גינצבורג לנדאו בגבול בו הטמפרטורה קרובה לטמפרטורה הקריטית.