חשוון – הבדלי גרסאות

מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה ה[[אכדית]] "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני.{{מקורהערה|[[אבשלום קור]], "באופן מילולי" ב[[גלי צה"ל]] אוקטובר 2018.}}. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן [[עיצורים שפתיים]], לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": ה[[אלפבית עברי|אות]] [[ו]] במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות [[מ]], וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'{{הערה|ארי זיבוטפסקי, [https://www1.biu.ac.il/File/Parasha/zibotevski.pdf חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?], דף שבועי אוניברסיטת בר אילן 1288, בראשית תשע"ט}}. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה [[תלמוד|התלמודית]] ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|א|ב}} ([[S:ירושלמי ראש השנה דף ו א|דף ו, עמוד א]]).}}. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.

במהלך השנים נתנו הסברים שונים לתחילית "מר" של שם החודש. היו שהפנו לכך ש"מר" היא גם טיפת [[מים]] כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" ([[ספר ישעיה|ישעיה]] מ, טו). אחרים כתבו שחודש חשוון הוא בעל טעם מר כי אין בו שום חג או ארוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.

ב[[תנ"ך]] החודש נקרא '''ירח בול''', בפסוק: {{ציטוטון|וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|לח}}.}}.

רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%95_%D7%9C%D7%97 רש"י על מלכים א ו לח]}}.