ריכוז הפולחן – הבדלי גרסאות

רבי [[יהודה החסיד]], שקיבל את התארוך המסורתי של [[ספר דברים]], מסביר בפירושו על התורה את התופעה של חידוש המצווה בימי חזקיהו בכך שלמרות ששחיטת [[חולין (הלכה)|חולין]] הותרה כבר בספר דברים, עדיין העם החשיב זאת ל[[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] דתי חמור, וכיוון שהיה מרוחק ממקום המקדש, שחט בבמות; גם בתקופה בה נאסרו הבמות, עדיין - מחמת טאבו זה - שחט העם בבמות, ונביאים והמלכים שתקו על כך, משום שחששו שאם יחדירו את איסור הבמות אל ההמון - יעבור העם להקריב את קרבנותיו אצל [[ירבעם בן נבט#פולחן העגלים|עגלי ירבעם]], שהוא חטא חמור יותר; לאחר שגלו [[עשרת השבטים]] בטלו עגלי הזהב של ירבעם והחשש הראשון פג; לאור כך הפעיל חזקיהו את החוק במלואו.{{הערה|[[גרשון ברין]], "עיון בפירושי ר' יהודה החסיד לתורה", בתוך: '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''', כרך פ"ח, ירושלים תשמ"א, עמ' ט"ז.}}

 

 

[[קובץ:Gezer-Stone-steles.jpg|250px|ממוזער|שמאל|במות פולחן. אתר ארכאולוגי ב[[תל גזר]]]]

===טיהור הפולחן===

{{ציטוט|מקור=דברי הימים ב יד א'-ב'|א וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו. ב וַיָּסַר אֶת-מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר, וְהַבָּמוֹת; וַיְשַׁבֵּר, אֶת-הַמַּצֵּבוֹת, וַיְגַדַּע, אֶת-הָאֲשֵׁרִים}}

את מבצע טיהור הפולחן המשיך [[יהושפט]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|כב|מז}}}}

חזקיהו טיהר את הפולחן בממלכת יהודה.{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כט}}}} הסיבה לכך על פי ספר דברי הימים ב' היא להשיב את כעסו של ה': '''"כִּי-מָעֲלוּ אֲבֹתֵינוּ וְעָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי ה'"'''.{{הערה|דברי הימים ב', כ"ט, ו'}}

 

 

יאשיהו החל לעבוד את האל בשנתו השמינית למלוכה. לאחר שלוש שנים טיהר את יהודה וירושלים מעבודת אלילים. בשנת 622 לפני הספירה נמצא ספר התורה במסגרת שיפוץ שנערך בבית המקדש.{{הערה|דברי הימים ב', ל"ד -ל"ה}}