מוניטור (אונייה, 1862) – הבדלי גרסאות

ב-11 באפריל 'וירגיניה', מלווה בכמה ספינות תותחים, עשתה דרכה שוב לפורט מונרו, שם שהתה עדיין ה'מוניטור'. שתי הספינות ירו זו בזו מרחוק, ללא תוצאות, ושתיהן ניסו לפתות האחת את השנייה להגיע לעמדה בה יהיה קל לפגוע בהן, אף זאת ללא תוצאות. ב-8 במאי שוב הגיעו שתי הספינות האמורות לטווח התכתשות, עת ה'מוניטור', יחד עם עוד ארבע ספינות, הפגיזו סוללות תותחים של הקונפדרציה בסיואל'ז פוינט (Sewell's Point), כיום ב[[נורפוק (וירג'יניה)]] (מול פורט מונרו). 'וירג'יניה' לא התפתתה לצאת לקראתן, ומספר ימים אחר כך הטביעו אותה כוחות הקונפדרציה הנסוגים. מחיקת 'וירג'יניה' מסדר הכוחות של הדרום שיחררה את ה'מוניטור', כעת בפיקודו של ויליאם ניקולסון ג'פרס (Jeffers), לסייע לצבא האיחוד ב[[מערכת חצי האי]] שנערכה באותה העת. ב-15 במאי ה'מוניטור' נכנסה ל[[נהר ג'יימס]] כחלק משייטת בת חמש ספינות. בהגיעה למרחק של 13-11 ק"מ מ[[ריצ'מונד (וירג'יניה)|ריצ'מונד]], בירת הדרום, היא נטלה חלק ב[[קרב דרורי'ז בלאף]] (Drewry's Bluff), כנגד סוללות תותחי הדרום וצלפים, שחסמו את הדרך במעלה הנהר. ה'מוניטור' ספגה מספר פגיעות, שלא הסבו נזק רב, מצד אחד, ומצד שני, התועלת שתותחיה הביאו הוגבלה, כיוון שלא יכלה להגביהם כדי לירות מטווח קרוב, ולכן, כדי לירות, נאלצה להתרחק. משנוכחו הדרומיים לדעת כי ה'מוניטור' עמידה, ריכזו את אישם בספינות האחרות. גם לאחר הקרב נותרה המוניטור בנהר הג'יימס, וסייעה מדי פעם לכוחות האיחוד, אך כללית, הצטיינה תקופת הקיץ בחוסר פעילות. ב-15 באוגוסט החליף תומאס ה. סטיבנס (Stevens) הבן את ג'פרס בפיקוד על הספינה, ובספטמבר שוב הוחלף המפקד, וזו הפעם נתמנה ג'ון פיין בנקהד (Bankhead).