|
|
|
בפברואר 1950 ציינה [[עליית הנוער]] את "יום הילד היהודי" ביום פטירתה של [[הנרייטה סאלד]]. מכיוון שא' באדר, יום פטירתה, חל בשבת, צויין היום למחרת ב-ב' באדר{{הערה|{{חרות||"יום הילד היהודי" בא"ב באדר|1950/02/13|00407}}}}.
בשלהי 1951 הציגו בעיתון הילדים "[[הארץ שלנו]]" לקוראים את השאלה האם יש לציין בישראל את יום האם. בתגובה לשאלה הציעה הקוראת [[נחמה בידרמן|נחמה פרנקל (בידרמן)]] בת ה-1112, לציין את יום פטירתה של [[הנרייטה סאלד]], בת דודה של אמה, בתור "יום האם"{{הערה|{{הארץ|תמר רותם|הילדה שהמציאה את יום האם כבר בת 72|1.1644781|19 בפברואר 2012}}}}. בעקבות מכתב זה, קבע העיתון את [[ב' באדר]], כיום האם{{הערה|{{סלם|ישראל אלדד|מר שוקן והמדונה בשערי הארץ שלנו|1952/05/11|01000}}}}. אף על פי שלא היו להנרייטה סאלד ילדים, היא היוותה דמות אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרות השונות, וזו הייתה הסיבה לבחירה ביום פטירתה כיום האם. עם השנים חלחל הרעיון של יום האם בתאריך ב' אדר בציבור{{הערה|{{חרות|א. רמבה|יומה של אמא|1958/02/21|00201}}}}, הגם שצייונו היה מינורי{{הערה|{{דבר|סוניה קרוי|מצוות כיבוד אם|1959/03/06|00706}}}}. בסוף 1960 פורסם שמשרד החינוך קבע את יום האם ל-ח' בטבת, יום הולדתה של הנרייטה סולד{{הערה|{{על המשמר||יום האם יוקדש להנריאטה סאלד|1960/12/28|00502}}}}, אך בפועל צויין היום ביום פטירתה{{הערה|{{דבר|ר. חוה|להורים|1961/03/06|00304}}}}. בתחילת [[שנות השבעים]] שונה התאריך ל[[ל' בשבט]] על ידי משרד החינוך. למעשה, נפטרה סאלד ב[[א' באדר]] (לאחר השקיעה), וכך מצוין התאריך על מצבתה.
===המחלוקת סביב קביעת יום האם===
|
