השושלת הסלג'וקית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1כדי
מ הוספת קישור לשנות ה-50 של המאה ה-11
שורה 67:
כדי למנף את הניצחון על הע'זנווים, הכוחות הסלג'וקים התפצלו לשלושה, כאשר כוח בהנהגתו של מוסא הטריד את הספר של שאריות המדינה הע'זנווית, [[אפגאניסטאן]] של היום, כוח בהנהגתו של צ'אע'רי בכ נותר לשמור על הבסיס הסלג'וקי החדש בח'וראסאן וסביבתה ואילו טוע'ריל בכ יצא עם כוח אוע'וזי למסע כיבושים במערב. צ'אע'רי בכ הוסיף לח'וראסאן את ח'ואריזם והכריח את הקאראח'אנים ואת הע'זנווים, שהצליחו לשמור את ע'זנה בידיהם, להכיר בכוחו.
 
במקביל, ממערב לח'ואריזם וח'וראסאן, [[השושלת הבויהית|האימפריה הבויהית]], שהייתה עד לאחרונה חלק מתור זהב תרבותי אזורי, התמודדה עם גלי אלימות, אשר היו בקולורציה לשינויים האקלימים שהשפיעו ישירות על מחירי המזון. בעוד הבויהים מתמודדים עם ניסיון [[הפיכה]], פרעות של נוודים מקומיים, ומרד של הצבא, קרב אל העיר צבא שהובל על ידי ההנהגה הסלג'וקית, ועמים נוספים אשר ביקשו להצטרף לכוח תחת הנהגתם. ב-[[18 בדצמבר|18 לדצמבר]] [[1055]] נכנסה ההנהגה הסלג'וקית לעיר, בטענה שעליהם לעצור בעיר בדרכם ל[[חג']] ב[[מכה]], אולם בפועל השתלטו הסלג'וקים בהדרגה על העיר ובאופן חסר תקדים התחילו שושלת של עם נודד וחסר מורשת ששולט על אחת הערים המרכזיות בעולם ה[[אסלאם]]. גם לאחר תחילת שלטון הסלג'וקים בבגדאד, בעיות האקלים נותרו ובעקבותיהם גם בעיות המזון, ו-13 השנים הראשונות של השלטון רצופות ברעב, אלימות, ביזה של מזון, ו[[מלחמת אזרחים]] שבמהלכה פרצה [[מגפה]]. בכמה שנים ספורות בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-11]] נהרגו, על פי ההערכות, שליש מהתושבים באזור [[עיראק]]-[[איראן]]-ח'וראסאן. בשנת 1060 החלה התייצבות אקלימים באזור, מה שהוביל לחידוש שגשוג החקלאות, והיה הרקע לתחילת היציבות השלטונית של הסלג'וקים באימפריה החדשה שכוננו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקות 1:01:23-39:12|תאריך=}}}}.
 
לאחר שצ'אע'רי בכ מת בסביבות [[1058]], עברה השליטה בממלכה הסלג'וקית בח'וראסאן לידי בנו [[אלפ ארסלאן]], בעוד בן אחר מבניו, קאוורט קארא-אסלאן, גיבש לעצמו בינתיים נסיכות עצמאית ב[[קרמאן]], בדרום איראן, שתשרוד עד סוף המאה ה-12.