די ולטבינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏פתיח: פרטים בפתיח
שורה 1:
[[קובץ:WBUmschlag12_03_1929.jpg|ממוזער|150 px|מהדורת ה"וולטבינה" שיצאה לאור ב-12 במרץ 1929. [[מאמר המערכת]] נכתב על ידי [[קרל פון אוסייצקי]] והשבועון כולל מאמר מאת [[אריך קסטנר]]]]
'''די וֶלְטְבִּינֶה''' ([[גרמנית]]: '''Die Weltbühne''', הגייה: {{יפא|[di ˈvɛltˌbyːnə]}} – "במת העולם") היה [[שבועון]] [[גרמניה|גרמני]] שעסק בפוליטיקה, אמנות, וכלכלה. נוסד ב-1905 והופעתו נאסרה בידי הנאצים במרץ [[1933]]. לאחר מכן הופיע ב[[פראג]] וב[[פריס]] עד קיץ [[1939]].
השבועון נוסד שוב ב-[[1946]] ב[[מזרח ברלין]] והופיע עד יולי [[1993]].
== היסטוריה ==
ה"וולטבינה" נוסד ב[[ברלין]] ב-[[7 בספטמבר]] [[1905]] בידי [[זיגפריד יעקבזון]]. בתחילה נקרא "די שאובינה" (Die Schaubühne), שפירושו "הבמה", ועסק אך ורק בענייני [[תיאטרון]]. שמו של השבועון שונה ל"וולטבינה" ("במת העולם") ב-[[4 באפריל]] [[1918]]. בימי [[רפובליקת ויימאר]] נקט העיתון קו שמאלי וליברלי. לאחר מותו של יעקבזון בדצמבר [[1926]], מונה [[קורט טוכולסקי]] לעורך השבועון, אך מכיוון שהדבר חייב מגורים ב[[ברלין]] ובאותה התקופה הדבר לא תאם את מזגו של טוכולסקי, נותר טוכולסקי כעורך בצוותא, ועריכת העיתון נמסרה לעיתונאי [[קרל פון אוסייצקי]] במאי [[1927]].
 
תחת הנהגתו של אוסייצקי פרסם העיתון שורת כתבות שנויות במחלוקת, ובין היתר חשף את עובדת חימושה המחודש של גרמניה, בניגוד ל[[הסכם ורסאי]], בכתבה משנת [[1929]], שגילתה כי בשיתוף פעולה עם [[ברית המועצות]] הולך ה[[רייכסווהר]] ומקים [[חיל אוויר]]. ב-[[1931]] הועמד אוסייצקי לדין בגין בגידה וריגול, ונשלח לשמונה עשר חודשי מאסר. בעודו בכלא הועמד לדין על פרסום מאמר של טוכולסקי שקבע כי "חיילים הם רוצחים". מאשמה זו זוכה. בשנת [[1935]] זכה אוסייצקי ב[[פרס נובל לשלום]] בשל מאבקו לחופש הדיבור.