יהדות קונסרבטיבית – הבדלי גרסאות

ראשונת הקהילות המסורתיות בארץ הייתה "אמת ואמונה", שנוסדה ב-[[1936]] ב[[ירושלים]] על ידי עולים מגרמניה כקהילה ליברלית לפי המתכונת המקובלת שם. רבה הראשון, קורט וילהלם, היה בעל גישה רפורמית; עם עזיבתו ב-1949 כדי לכהן כרב הראשי של שוודיה החליף אותו סגנו השמרן, הרב אהרן פיליפ, ובית-הכנסת הצטרף רשמית לתנועה הקונסרבטיבית.{{הערה|'''מועד: שנתון למדעי היהדות''', גיליון י"ז, מכללת בית ברל, 2006. עמ' 108.}} ב-[[1972]] היו בארץ ארבע קהילות. [[התנועה המסורתית בישראל]] הוקמה ב-1979 ומרכזה בבירה. כיום חברות בה כחמישים קהילות - רוב חברי [[קיבוץ]] [[חנתון]] נמנים עליה, ויש ריכוז גם ב[[קטורה]]. רבני התנועה המסורתית, גברים ונשים, מוסמכים לרבנות בבית המדרש לרבנות ע"ש ב[[מכון שכטר למדעי היהדות|בית המדרש לרבנות ע"ש שכטר]] בירושלים. התנועה מפעילה [[תנועת נוער]] הנקראת [[נוע"ם]] (ראשי תיבות '''נוע'''ר '''מ'''סורתי), שלה מעל 20 סניפים ברחבי הארץ, המקימה גם גרעיני [[נח"ל]]. כמו כן פועלת גם תנועת הסטודנטים [[מרו"ם]]. בשנת 2008 הוקם במסגרת התנועה 'מכון מסרים לפיתוח קהילות ספרדיות מסורתיות' מתוך רצון לתת מענה קהילתי למסורתיים הספרדים בישראל. ב"מסרים" מאמינים כי דרכה הפתוחה והחברתית של יהדות יוצאי ספרד וארצות האסלאם תואמת את גישותיה ודרכה של התנועה המסורתית. היא מספקת שירותי דת לציבור הרחב, אם כי הרבנות הראשית לא מכירה בה, והתנועה מקיימת מאבק על זכויותיה. גיורים קונסרבטיביים בישראל מוכרים על ידי משרד הפנים, אם כי לא על ידי הרבנות, ונישואין אינם מוכרים.