המפתח של שרה – הבדלי גרסאות

ביולי [[1942]] פשטה משטרת צרפת על בתיהם של היהודים ברבעים המרכזיים של [[פריז]] וריכזה אותם ב[[ולודרום ד'איבר|וולודרום]] הישן שבעיר לקראת [[גירוש היהודים מפריז (1942)|גירושם]] למחנה ההשמדה [[אושוויץ]]. בעת פשיטת המשטרה על בית משפחת סטרזינסקי ניסתה שרה להציל את מישל, אחיה הקטן ונעלה אותו בארון הקיר שבחדרם וביקשה ממנו לשמור על דממה עד שהיא תבוא לחלצו. המשפחה עם שאר יהודי העיר נכלאו באצטדיון בתנאי דוחק קשים, ללא מזון ומים וללא תנאים סניטריים כלשהם. בחלוף מספר ימים כשהם מורעבים ותשושים, הועברו היהודים במשאיות ל[[מחנה הריכוז דראנסי]], שם הופרדו זה מזה באכזריות ושוכנו ב[[צריף|צריפים]]. כשהיא לבדה, קודחת מחום ומורעבת, שמרה שרה בקנאות על [[מפתח (כלי)|מפתח]] הארון שבו נעלה את אחיה. לאחר תקופת מה במחנה, כשהיא חשה כל העת צורך דחוף לצאת ולחלץ את אחיה הכלוא בארון, הצליחה שרה לברוח מתחת לגדר התיל שהקיפה את המחנה ומצאה מסתור בביתם של זוג חקלאים נוצרים ב[[כפר]] סמוך. בעזרתם חזרה לדירתה בפריז שהייתה כבר מאוכלסת על ידי משפחה אחרת. שרה התפרצה לדירה ופתחה את הארון הנעול במפתח שנשאה כל העת על גופה, וגילתה לחרדתה את גופת אחיה המרקיבה.