ארבע האמיתות הנאצלות – הבדלי גרסאות

'''ארבע האמיתות האצילות''' או "ארבע האמיתות המאצילותהנאצלות" (ב[[סנסקריט]]: चत्वारि आर्यसत्यानि {{כ}}''catvāri āryasatyāni'') הן בסיס ה[[בודהיזם]]. תבנית ארבע האמיתות האצילות היא ה[[דהרמה]] כפי שלימד [[גאוטמה בודהה]]. לכל אחת מן האמיתות משויכת משימה שאותה ניתן להשלים באופן מעשי.

#'''[[סמודיה]]''' (''samudaya'') - האמת בדבר גורמו שלמקור הסבל: הכמיהההשתוקקות, דחייה ובורות, המובילות שמובילהלתהפוכות להיהפכותנפש מתמדתתמידיות בתודעה.

#'''[[נירודהה]]''' (''nirodha'') - האמת בדבר סופו של הסבל: ההתפוגגותהסבל חסרתאינו השארית,גזירת ההתנכרות,גורל. ההרפיה,ניתן וההנחהלהשתחרר לאותהממנו כמיההולהגיע ממשלשלוות אמת ([[נירוואנה]]).

#'''[[מרגה]]''' (''mārga'') - האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל: זו הדרך בת שמונת העקרונותהעיקרים הקרויהשהתווה ה[[גאוטמה בודהה|בודהה]], "[[הדרך המתומנת האצילה]]".

ניתן להסביר את ארבע האמיתות בעזרתאמצעות דוגמהמשל מתחוםלתחום ה[[רפואה]], כפי שמקובל לתאר ברפואת ה[[איור ודה]]:

*האמת הראשונה היא ה[[אבחון]] - המחלה עצמה היא הסבל (הדוקהה[[דוקהה]]).

*האמת השנייה היא [[אטיולוגיה]] - מזהההמזהה את גורמי המחלה. היא(דחייה; נגרמתהשתוקקות; על ידי הכמיההבורות).

*האמת השלישית היא ה[[פרוגנוזה]] - מתארתמצביעה אתעל האפשרות לסלקלהתגבר את גורמיעל המחלה.

*האמת הרביעית היא ה[[מרשם רופא|מרשם]] לטיפול במחלה - ניתן להיפטר מהבורות דרך חיים על פיהליכה ב[[הדרך המתומנת האצילה|דרך המתומנת האצילה]] (הדארמה) תביא לרפואה שלמה.

את המילה דוקהה מקובל לתרגם במערב כסבל, [[דחק]] (סטרס), מועקה, או איחוסר נחת. הדוגמאותבכתבים הקנוניותהקנוניים להמחשת(דוגמת המילהה[[סאטיפטהאנה]]) הןמוזכרות חוויות כמו לידה, זקנה, מוות, צער, אבל, כאב, מצוקה, ייאוש, מגע/התקשרות עם מושאים לא אהובים, ופרידה ממושאים אהובים, כגורמים המרכזיים לסבל זה. תיאורגורם אחרנוסף הוא חמשהצמדות לחמשת ה[[סקנדה|סקהנדות]] ("מצרפים", "מצבורים") ההיאחזות:והאחזות צורהבהן כמצבור- היאחזותגוף, תחושהצורה כמצבורוחומר; היאחזות,חוויות תפישהחושיות; (אותפישות דימוי)קוגניטיביות; כמצבורתגובות היאחזות,מותנות רקימות(רגשיות כמצבורופיזיות היאחזות, והכרה חושיתכאחד); כמצבורומצבי היאחזותתודעה.

המשימה המשויכת לאמת זו היא ההבנהפיתוח המעמיקההבנה והמלאה,מעמיקה אוומלאה העמידהאודות עלמהות טיבוהסבל, שלוהבאתה הסבללידי שלמות.

סיבת המחלה (גורם הסבל והדחק) מורכבת מהכמיהה למושאי התשוקות ([[טנהא]], מילולית: צימאון), כמיהה להיהפכותלהמשיך ולהתקיים בעולם (היווצרותם[[סמסרה]], המתמדתמלכודת ההיווצרות המותנית של עולמות חוויהחוויות בתודעה), והכמיהה לאי-היהפכותלהפסיק מלהתקיים בעולם. כלומר,יש גםלציין כמיהה,כי אוגם השתוקקות,ההשתוקקות להעלים את הסבל היאנתפשת גורםכגורם סבל. הטיפולבפני עצמו מוזכר באמת האצילה הרביעית.

המשימה המשויכת לאמת זו היא הנטישהנטישה האקטיביתלצמיתות הן של ההשתוקקות והן של הדחייה, המהווה את צידו השני של הכמיההאותו המתוארתהמטבע.

היפסקותוהכחדתו הסופית והמוחלטת של כל סבל ודחק בתודעה.מהחוויה מצבהמודעת; בוטיהור התודעהמלא מטוהרתויציב אחתשל ולתמידהתודעה מסאובימכל התאווהתאווה, התשוקהתשוקוה, הסלידהסלידה, והאשליהאשליה או בורות. המשימה המשויכת לאמת זו היא הגשמתה, המסמנת את ההגעה ל[[נירוואנה]].

הדרך להגיעהמובילה ל[[נירוואנה]]לשחרור מסבל היא [[הדרך המתומנת האצילה]]. כלומר, פיתוחםבה שלמתוארים שמונה אבניעקרונות הבנייןחיים שלההופכים הדרךאת יובילהאדם המאמץ אותם לאדם נאצל. המשימה המשויכת לאמת זו היא פיתוח עקרונות אלו בחיי האדם, לסופווהבאתם שללידי הסבלשלמות.