פרדסטינציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביהדות: הגהה, הכל בידי שמיים חוץ מחוסר שימוש בתבניות וחוסר ברווח
שורה 9:
 
==ביהדות==
אחת הפרשנויות למימרה "הַכּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה" ({{משנה|אבות |ג:|טו|ללא=שם}}) אומרת שאלוהים [[ידיעת כול|יודע את כל]] העתיד לקרות ולמרות זאת הבחירה כיצד לפעול נמצאת בידי האדם.
 
מצדו השני של המתרס נמצא כתוב "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ({{בבלי|ברכות ל"ג, |לג|ב'|ללא=שם}}), אולם הרמב"ם שולל את עקרון הפרדסטינציה{{הערה|1=להרחבה ראו ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/bhira-2.htm מאמרו של ד"ר שאול סולברג].}} ומסביר את המשפט בצורה אחרת.
 
לפי [[יוסף בן מתתיהו]], ה[[איסיים]] האמינו בפרדסטינציה (הגזירה היא לאדם הכול, ואין דבר שלא יקרה את בני-האדם לפי גורלם) הצדוקים כפרו לחלוטין בפרדסטינציה והפרושים אמרו שהטוב בידי אלוהים והרע בידי אדם. חיזוק לדבריו בנוגע לאיסיים נמצא ב[[סרך היחד]] ב[[מגילות ים המלח]]: "מגילת שתי הרוחות" בדפים 3-4 מלמדת על תפיסה בה החזיקו אנשי [[כת הקומראן]] (המזוהים עם האיסיים) לפיה גורלו של האדם ללכת ב"דרך האמת" או ב"דרך העול" נקבע מראש{{הערה| יעקב ליכט, '''מגילת הסרכים: ממגילות מדבר יהודה''', ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ה, עמ' 88-105}}.