פרדסטינציה – הבדלי גרסאות

החוקר [[יהודה ליבס]], במאמרו [http://pluto.huji.ac.il/~liebes/mrgl.doc העדה החרדית בירושלים וכת מדבר יהודה], (מחקרי ירושלים ב[[מחשבת ישראל]], חוברת ג', [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], הפקולטה ל[[מדעי הרוח]] - המכון ל[[מדעי היהדות]], [[ה'תשמ"ב]]), סקר השקפה חרדית-מתבדלת קיצונית המאמינה בפרדסטינציה, המנוסחת בכתביו של [[ישעיה אשר זליג מרגליות]]. הדהודים של גישה זו (בעיקר בהסתמך על האמור בכמה מקומות בספרות הזוהר על 'ערב רב', המתחזה לישראל אך אינו כזה באמת, וזאת משום ששורשו אינו מישראל) נשמעים מעת-לעת באפולוגטיקה החרדית, ולעתיםולעיתים גם בזו הדתית-לאומית (יותר בפובלציסטיקה, ופחות בכתיבה עיונית הלכתית). אמירות ברוח זו נשמעות מעת לעת בקשר להתנהלות של המנהיגות הפוליטית-חילונית, או בקשר להתבטאויות של אישי ציבור חילוניים, אך כמעט ולא בקשר להתנהלותם של יחידים, הנידונים כ'תינוקות שנשבו'. ההתכחשות לאחווה היהודית - כפי שזו באה לידי ביטוי לדעת הדוברים בהתנהלות כזו או אחרת מצד מתנגדיהם - מהווה הוכחה לכך ש'באמת אין הם יהודים', וממילא אין לצפות מהם להתנהגות אחרת. במגזר הדתי לאומי אמירות כאלו נשמעות כנגד עמדות שלדעת מתנגדיהן פוגעות בשורשי האחווה הלאומית היהודית (החזרת שטחים, פינוי ישוביםיישובים וכיוצא בזה), בעוד שבעיתונות החרדית טענות המשקפות פרדסטינציה עולות גם בקשר לעבירות אחרות, כדוגמת חילול שבת, ובפרט אם ההתנהלות נתפסת כ'החטאת הרבים', או כמערערת על הקיום החרדי המתבדל (למשל אגב כתיבה פובלציסטית נגד 'גזירת הגיוס' או 'מצעדי גאווה').