מתאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ליניארי, דוגמה\1
שורה 8:
{{ערך מורחב| מתאם פירסון}}
 
המדד המוכר ביותר למדידת הקשר בין שני משתנים כמותיים הוא ״[[מתאם פירסון|מקדם המתאם של פירסון]]״ (לעיתים קרובות נקרא בפשטות "מתאם פירסון" או אף ״מקדם המתאם״). [[קרל פירסון]] פיתח את המקדם מתוך רעיון דומה אך מעט שונה של [[פרנסיס גולטון]]. מדד זה מודד את עוצמת הקשר הלינאריהליניארי בין שני משתנים כמותיים, כאשר ערך של אחד מציין קשר לינאריליניארי חיובי מלא, וערך של 1- מציין קשר לינאריליניארי שלילי מלא. ערך של 0 מציין חוסר קשר לינאריליניארי. עם זאת ייתכנו מצבים בהם ערכו של מתאם פירסון שווה לאפס, ועדיין קיים קשר ואף תלות סטטיסטית בין המשתנים, אך הקשר אינו לינאריליניארי. זה קורה למשל כאשר ההתפלגות המשותפת של שני המשתנים סימטרית סביב אפס.
 
=== מקדם המתאם של ספירמן===
{{ ערך מורחב | מתאם ספירמן }}
[[מקדם ספירמן]] הוא הכללה של מתאם פירסון שמתאימה למקרה בו לפחות אחד משני המשתנים נמדד בסולם סדר, והמשתנה השני יכול להימדד בסולם סדר, רווח או מנה. כדי לחשב את מתאם ספירמן מדרגים את הערכים של כל אחד מהמשתנים, כך שהתצפית שערכה הנמוך ביותר מקבלת דרגה השווה ל-1 וכן הלאה. לדוגמאלדוגמה, אם ערכי משתנה אחד הם "גבוה", "נמוך" ו-"בינוני", הדרגות יהיו 3, 1 ו-2 בהתאמה. לאחר מכן, מפעילים את נוסחת החישוב של מתאם פירסון על דרגות הערכים במקום על הערכים עצמם.
 
=== מקדם הקשר של קרמר===
שורה 30:
עם זאת, מתאם גבוה יוביל בדרך כלל לבדיקה האם יש קשר סיבתי בין המשתנים, וקיומו של מתאם גבוה הוא אחד הקריטריונים של [[ברדפורד היל]] להסקת סיבתיות.
 
המסקנה ההפוכה הינה נכונה: קשר סיבתי בין שני משתנים יגרום למתאם, בדרך כלל גבוה, בין שני המשתנים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Naomi Altman & Martin Krzywinski|שם=Association, correlation and causation|כתב עת=Nature Methods|כרך=12|סדרה=10|עמ=899-900|שנת הוצאה=201|קישור=https://www.nature.com/articles/nmeth.3587}}</ref> יש לציין כי המתאם הזה אינו חייב להיות מתאם לינאריליניארי.
 
== ראו גם ==