יוסף יצחק שניאורסון – הבדלי גרסאות

נישא לבת דודתו נחמה דינה. לבני הזוג נולדו שלוש בנות: חנה, שנישאה לרב [[שמריהו גוראריה]]. [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]], שנישאה לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] (לימים האדמו"ר השביעי של חב"ד-לובביץ')., ושיינא, שנישאה למנחם מנדל הורנשטיין, שניהם נספו ב[[שואה]], שיינא בתאריך ב' בתשרי ה'תש"ג ומנחם מנדל הורנשטיין בכ"ה בחשוון ה'תש"ג.

רבי יוסף יצחק הרבה לעסוק בהיסטוריה של חסידות חב"ד. כבר מילדות רשם בהוראת אביו את הסיפורים ששמע ממנו, מסבתו הרבנית רבקה, אשת [[שמואל שניאורסון|אדמו"ר המהר"ש]], וחסידים זקנים נוספים. בשיחות שנשא ובאיגרותיו הוא מרבה לתאר את הדורות הקודמים של החסידות ואת מנהגי אבותיו. [[חלק הארי]]גדול ממנהגי חב"ד כיום מבוסס על עובדות שסיפר. שלא כמקובל בקרב אדמו"רים, הוא חיבר ספר העוסק בתולדות החסידות, בשם "ספר הזיכרונות". חוקרים חלקו על אמינותה של ההיסטוריוגרפיה שלו{{הערה|למשל עדה אלברט-רפפורט, הגיוגרפיה עם הערות שוליים (באנגלית), 1988}}.

* '''ספר הזכרונותהזיכרונות''' - שני כרכים תיעודיים הכתובים בסגנון פרוזה המתארים את הרקע לצמיחת תנועת החסידות באירופה. גיבור הספר הוא רבי ברוך אביו של רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] מייסד חסידות חב"ד.