קורבן התמיד – הבדלי גרסאות

'''קורבן תָּמִיד''' הוא [[קורבן עולה]] <ref>קורבן הנשרף כולו על המזבח</ref> הבא כ[[קורבן (יהדות)#סוגי הקורבנות|קורבן ציבור]] שהוקרב ב[[בית המקדש]] פעמיים בכל יום: אחד בבוקר ואחד בין הערבים.

 

==זמן השחיטה==

'''''קורבן תמיד של שחר'''''- נשחט לכתחילה בתחילת זמנו, שהוא בתחילת הבוקר, מעט לפני לפני שעולה החמה, כאשר כבר יש מעט אור בשמיים<ref>המשנה במסכת יומא מתארת שהצופה היה עומד על חומת המקדש, כשפניו למזרח, ומודיע שהאירו השמים, ואז היו שוחטים את התמיד</ref>,וזמנו בדיעבד הוא עד ארבע שעות<ref>[[s:משנה_עדיות_ו_א|משנה עדויות ו א]], [[s:רמב"ם_הלכות_תמידים_ומוספין_א_ב|רמב"ם תמידין ומוספין פרק א הלכה ב]]</ref>

'''''קורבן תמיד של בין הערביים''''':זמנו מתחיל קצת לאחר אמצע היום כאשר השמש הנמצאת המרכז השמיים מתחילה לנטות לצד מערב<ref>[[s:פסחים_נח_א|הגמרא בפסחים]] דורשת מהמילים "בין הערביים" שזמן התמיד הוא "מעידנא דמתחיל שמשא למערב" [[s:פסחים_נח_א#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99|ומסביר רש"י]] שזה בערך חצי שעה לאחר חצות היום</ref> וזמנו הוא עד השקיעה. את התמיד של בין הערביים מקריבים בדרך כלל בשעה תשע וחצי<ref>[[s:משנה_פסחים_ה_א|המשנה במסכת פסחים]] אומרת שזמנו הסטנדרטי הוא להשחט בשעה שמונה וחצי, ולהקרב בשעה תשע וחצי. בערב פסח, כאשר צריך להקריב אחריו את [[קורבן פסח|קורבן הפסח]] מקדימים את הקרבתו, לשעה שמונה וחצי, וכאשר ערב פסח חל ביום שישי, וצריך להספיק לצלות את קורבן הפסח לפני שבת, מקדימים את הקרבתו לשעה שבע וחצי (נשחט בשש וחצי) (השעות הינן [[שעות זמניות|בשעות זמניות]], כאשר שעה 0 היא הזריחה, ו12 היא השקיעה)</ref>

 

 

קרבן התמיד הוא קרבן עולת ציבור, [[כבש]] זכר מובחר, שגילו בין שלושים יום (בדיעבד מגיל שמונה ימים) לשנה. ארבעה ימים לפני הקרבתו היה נשמר בבקרה שלא יפול בו מום. הקטרת איברי עולת התמיד על המזבח הייתה הראשונה בכל יום ("וערך עליה העולה") לפניה לא קרב דבר. עם קרבן התמיד באו מנחות ונסכים. עד שלא נוסכו הנסכים שבאו עם הקרבן - אסור להקריב קרבן אחר.