היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (חרת על דגל), למרות ש, כותרת הערות שוליים
שורה 56:
 
==היסטוריה מאוחרת==
לאחר [[נפילת ברית המועצות]] וסוף [[המלחמה הקרה]], השתנה האיזון בעולם בין המעצמות השונות, ובעיקר בין ה[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] השונות, והיו שטענו שתמו מאבקי הכוח בין האידאולוגיות השונות בעולם, כחלק מתהליכי [[גלובליזציה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.textologia.net/?p=7016|הכותב=|כותרת=סיכום מאמר: קץ ההיסטוריה / פרנסיס פוקויאמה|אתר=|תאריך=}}</ref>. במפנה [[המאה ה-21]], הייתה תקווה ב[[מדינות המערב]]יות שהתהליכים הגלובליים ימשכו גם את סין, שהחלה להתחזק בתקופה זו מבחינה כלכלית ולהפוך לענקית ייצור עולמית, לכיוון ה[[פלורליזם]] והדמוקרטיה. תקוות אלו התחזקו סביב תקופת בחירתו של [[שי ג'ינפינג]] כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין בשנת [[2013]], על רקע תהליכים שונים שקרו בסין ברוח המערב, ביניהם הסכמת השלטון לביקורת מקוונת כנגדו, וההערכות במערב היו ששי יכונן רפורמות שיהפכו את ממשלת סין ל"לממשלה מודרנית רזה, נקייה, שקופה ויעילה מאוד, הפועלת תחת שלטון החוק"<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mmtimes.com/news/chinas-new-form-totalitarianism.html|הכותב=|כותרת=China’s new form of totalitarianism|אתר=BBC|תאריך=}}</ref>.
 
בפועל, שי הנהיג מדיניות הפוכה ממה שציפו לה במערב. לאחר תום [[המלחמה הקרה]], אל תוך הואקום שנוצר בכוח-הנגד לתרבות ה[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטית-ליברלית]] המערבית נכנסו בדרכים שונות מספר מדינות, שחרתו על דגלן מודל מדיני שאינו [[ליברליזם|ליברלי]], גם אם הוא מאמץ חלק מהרעיונות הדמוקרטים, ובעיקר את אלמנט [[זכות בחירה|זכות הבחירה]]. תחת הנהגת שי, סין שאפה להפוך למדינה אשר מובילה מודל שלטון [[סמכותנות|סמכותני]] בסגנון זה, אשר יתאים לעידן האינטרנטי של תחילת המאה ה-21<ref name=":0" />. חיזוק למגמה בה סין מנסה למצב את עצמה כמובילת המודל העולמית של משטר טוטליטרי עדכני, עלה בדו"ח החירות המקוונת השנתי שפורסם בסוף שנת 2018 על ידי ארגון [[Freedom House]] {{אנ|Freedom House}}. הדו"ח התייחס באריכות להשפעתה השלילית של סין על חופש הביטוי העולמי וקבע כי: "בשנה שחלפה, ממשלת סין ארחה בכירים מעשרות מדינות לסמינרים בני שבועיים או שלושה שעסקו במערכת ה[[צנזורה]] והמעקף המקיפה שלה". הדו"ח תיאר מקרים בהם מדינות השתמשו בתופעת ה[[פייק ניוז]] כתירוץ כדי לחסום רשתות חברתיות או [[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] זרים, במטרה להתקרב בהדרגה למודל הסיני. הארגון סיכם את הדו"ח בהסבר: "אירועים בשנה האחרונה אישרו שהאינטרנט יכולה לשמש לשיבוש דמוקרטיות באותה מידה שהיא יכולה לערער [[דיקטטורה|דיקטטורות]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3748908,00.html|הכותב=|כותרת=מחקר: החירות המקוונת בירידה - והשינוי מזיק לדמוקרטיה העולמית|אתר=|תאריך=}}</ref>.
 
התחזקותה הפוליטית של סין הגיעה בד בבד עם הפיכתה למעצמה כלכלית מהמובילות בעולם. בשנת 2010 הפכה סין לצרכנית האנרגיה הגדולה בעולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3922590,00.html|הכותב=|כותרת=עקפה את ארה"ב: סין היא צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם|אתר=|תאריך=}}</ref>, ובשנת [[2014]] הודיעה [[קרן המטבע הבינלאומית]] ש[[כלכלת הרפובליקה העממית של סין|כלכלת סין]] עקפה את [[כלכלת ארצות הברית]] במספר היבטים כמו שווי שירותים וסחורות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3646711,00.html|הכותב=|כותרת=היסטוריה: סין עקפה את ארה"ב בתור הכלכלה הגדולה בעולם|אתר=|תאריך=}}</ref>.