ארנסט וינברגר – הבדלי גרסאות

{{אין תמונה|גבר}} '''ארנסט וינברגר (וורמש)''' ([[1 באפריל]] [[1916]] - [[14 בינואר]] [[2000]]) היה [[כדורגלן]] ו[[מאמן כדורגל]] [[הונגריה|הונגרי]]-[[ישראל]]י, אשר שיחק ב[[יהודים|יהודי]],נבחרת ושחקןישראל בכדורגל|נבחרת ישראל. בישראל]] מזוההומזוהה בעיקר עם קבוצת [[בית"ר תל אביב]] שםרמלה|בית"ר שיחקתל ברוב הקריירה שלו והרבה לכבוש שערים בשנותאביב]].

וינברגר נולד בשנת [[1916]] בעיר ב[[בודפשט]] שב[[הונגריה]], מצעירותוומצעירותו שיחק כדורגל. שיחק בין השנים [[1936]]–[[1938]] שיחק בקבוצה המקומית [[בוודאי 11]], בתפקיד חלוץ ולאחר מכן בשנתשיחק בקבוצת [[1939לבסקי סופיה]] בקבוצתבשנת [[לבסקי סופיה1939]]. בסוף שנה זו [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראללארץ ישראל]] והצטרף לקבוצת [[בית"ר תל אביב רמלה|בית"ר תל אביב]] שם שיחק בתפקיד החלוץ והיה [[קפטן (ספורט)|קפטן]] הקבוצה.{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1951%2F08%2F05&id=Ar00302&sk=0004C735 בית"ר תל אביב לשווייצריה], חרות, תאריך:5 באוגוסט 05.08.1951}}. בין השנים [[1948 - ]]–[[1949]] אףזומן הוזמןוינברגר לשחקל[[נבחרת בנבחרתישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]] והיה הקפטן במשחקי ידידות ובמוקדמותובמשחקי גביע[[מוקדמות העולם שלמונדיאל 1950]] נגד [[נבחרת יוגוסלביה בכדורגל|נבחרת יוגוסלביה]] שהסתיימו בתבוסה לישראל. בסך הכל ערך ארבע הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש שני שערים.

וינברגר נשאר בבית"ר תל אביב עד גיל 40 כשחקן וכעוזר מאמן למאמנים שהגיעו, עד שנת 1956 בה נחלץ לעזרתה של [[בית"ר ירושלים]] ואימן אותה על מנת להשאירה בליגהבליגת המשנה, ואף הפך עצמו למאמן-שחקן בחלק מהמשחקים בעונת [[עונת 1956/1957 בליגה א'|1956/1957]]. בעונה שלאחר מכן הצליח להוביל את בית"רקהבוצה למקום הראשון בליגה א', אך הליגה הוקפאה ודבר שמנע מהקבוצה העפלה לליגה הבכירה.{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1958%2F10%2F19&id=Ar00304&sk=73ED53ED ארנסט הלך - ג'ורג' הגיע], חרות, תאריך: 19.10. באוקטובר 1958}}. ב-[[1959]] חזר וינברגר לאמן את בית"ר תל אביב{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1959%2F11%2F18&id=Ar00405&sk=581A34B8 וינברגר - מאמן בית"ר תל אביב], חרות, תאריך:18 בנובמבר 18.11.1959}}, שםלאחר אימן כשתישתי עונות לאחר מכן פרש מחיי הכדורגלמכדורגל ופתח חנות תכשיטים במרכז הארץ.{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1962%2F11%2F08&id=Ar00605&sk=E6C04FDD 4 שערים מ"חו"ל" הכריעו את ותיקי בית"ר], מעריב, תאריך:8 בנובמבר 08.11.1962}}.