הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי גלדמן"

קו מפריד בטווח מספרים, מתן שם לתמונה
מ (הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג))
(קו מפריד בטווח מספרים, מתן שם לתמונה)
|שם=
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[קובץ:Mordechai Geldman.jpg|180px|מרדכי גלדמן]]
|כיתוב=מרדכי גלדמן
|תאריך לידה=
 
==ביוגרפיה==
גלדמן נולד ב[[מינכן]] שב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]] להורים [[ניצולי השואה]] מ[[יהדות פולין|פולין]]. [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]] יחד עם הוריו ב-[[1949]], ומאז מתגורר ב[[תל אביב]]. גלדמן למד [[פסיכולוגיה]] ו[[ספרות]] כללית ל[[תואר ראשון]] ו[[פסיכולוגיה קלינית]] ל[[תואר שני]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. עבד כשש שנים כ[[פסיכותרפיה|פסיכותרפיסט]] מתמחה במכון רודי לפסיכותרפיה, הקים יחידה למיון מנהלים ב"פילת" ושימש כפסיכולוג ב[[מחלקת מדעי ההתנהגות (צה"ל)|מרכז ההערכה לקצונה בכירה]] ב[[צה"ל]]. כיום עוסק בפסיכותרפיה בגישות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] בקליניקה פרטית.
 
שירתו של גלדמן מתאפיינת בחיבור בין שפה גבוהה ועשירה לשפה נמוכה ואפילו סלנגית ובחקירה [[פילוסופיה|פילוסופית]] ופסיכולוגית של [[אקזיסטנציאליזם|נושאים קיומיים]]. גלדמן הוא "המשורר המרכזי הראשון שהכניס תכנים הומואים גלויים לשיריו."{{הערה|[[אלי הירש]], [http://elihirsh.com/?p=5303 מרדכי גלדמן, תורת הייחוד], מוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 6 בדצמבר 2013}}.
 
ספריו של גלדמן זיכו אותו במספר פרסים ספרותיים: פרס חומסקי לשירה ב-[[1983]], [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]] ב-[[1996]], [[פרס ברנר]] ב-[[1997]], [[פרס עמיחי]] ב-[[2005]] ו[[פרס ביאליק]] למפעל חיים בשירה ב-[[2010]]. שיריו תורגמו לשפות רבות והוא נכלל באנתולוגיות רבות של שירה ישראלית בשפות שונות. ב-2011 נכלל באלמנך המופיע ב[[מונגוליה]] (ed. Hadda Sendoo) עם הנודעים והטובים במשוררי העולם כ[[תומאס טראנסטרמר]], [[שיימוס הייני]] ו[[ויסלבה שימבורסקה]]. מאז משתתף מדי שנה באלמנך הזה. גלדמן ייצג את ישראל בביאנלה לשירה בליאז' – בלגיה ב-1995, וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" ב-1998. ב-2011 השתתף בפסטיבל השירה השני של [[טוקיו]], במימון [[משרד החוץ הישראלי]].
באוקטובר 2016 התקימה בבית פסואה שבליסבון השקה לתרגום של ספר שיריו ' תורת הייחוד' לפורטוגלית על ידי ז'ואאו פאולו אסטוואס דה סילבה. בהשקה נשא דברים צביקה ניר יו"ר אגודת הסופרים העבריים ונכחה שגרירת ישראל בפורטוגל ציפורה רימון.
ביולי 2017 ערכו אגודת הסופרים העבריים ותיאטרון יפו מחווה לשירתו של גלדמן. נשאו דברים דויד ויינפלד, אביחיי קמחי וצביקה ניר. שוחח עם המשורר גלעד מאירי. הגישו מיצגים: סיגל אשל, דני כץ, [[גבי אלדור]]. שרה: [[עדיה גודלבסקי]].
 
בנוסף גלדמן הוא [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]] ופרסם עד כה חמישה ספרי מחקר ועיון על נושאים פסיכואנליטיים, אמנותיים ותאולוגיים.
 
הנחה סדנאות לכתיבת שירה, ביניהן סדנאות לכתיבת הייקו שלווו בהרצאות על אמנות זן בודהיסטית. הרצה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] על פרשנות פסיכואנליטית לספרות וב[[מכון ון ליר]] (על [[שיקספיר]] כפסיכואנליטיקאי ועל הרוחני ביומיום).
מ- 2013מ־2013 ערך והנחה ליין של מיצגי שירה תחת הכותרת 'אורפאוס ביפו' בתיאטרון יפו העברי ערבי. באירועים אלה מגישים מיצגים משוררים, שחקנים, אמני מיצג, רקדנים ומוזיקאים. הערבים תועדו בקפידה על ידי הצלם גדי דגון.
 
בנוסף, הוא עוסק ב[[אמנות פלסטית]]: שימש כמבקר אמנות במוסף לספרות של [[הארץ]], עוסק ב[[צילום]], [[ציור]] ו[[קדרות]]. תערוכת יחיד מתצלומיו הוצגה ב-2014 בבית האמנים של תל אביב. תערוכת יחיד מיצירותיו בחומר הוצגה בגלריה לעיצוב בחולון 'החווה' ב-2008. הציג ציורים, תצלומים ועבודות בחומר גם בתערוכות קבוצתיות. אצר תערוכות יחיד (ל[[פסח סלבוסקי]], ל[[הלן ברמן]], לנעמי בריקמן-סלבוסקי, לעינן כהן, לענת בנדורי) ותערוכות קבוצתיות.
 
בשנת 2011 ראתה אור אסופה מקיפה משירתו של גלדמן, בשני כרכים, 'הלכתי שנים לצדךָ', הכוללת שירים מכל שנות כתיבתו.
* 'תורת הייחוד' (קשב לשירה, 2013)
* 'קו לילה' (קשב לשירה, 2015)
* "TEORIA DO UM" ('תורת הייחוד") vol 1, vol2, תרגם לפורטוגלית Joao Paulo Esteves Da Silva. (douda correria, 2016, Portugal
* " Years I Walked at Your Side" מבחר משיריו, translated to English: Tsipi Keller. Execelsior Editions, State,University of New York Press
 
 
===שירים מולחנים===
* 'לשוב לתל אביב' 26 שירים בהלחנתו של [[רון וידברג]]. שירה: עדי אבן-אור וטל אמיר, פסנתר: רויטל חכמוב, חליל: רמי טל. הוצאת המכון למוזיקה ישראלית. וידברג זכה בפרס אנגל על היצירה הזאת ב-2005.
* 'שירי האבל' 4 שירים לפסנתר ואלט. הלחין רון וידברג, 2002.
* 'ראי המים' - תוכנית של החלילנית [[אבי דה קוואנט]]. שיריו של גלדמן הוקראו בהולנדית עם סרטי וידאו של [[סיגלית לנדאו]]. שירה: קריסטינה פוקס, [[קלרינט]]: דוד קווקסליבר, אקורדיון: מריקה חרוטנהאוס, קריאה: הוב אוסטרהאוס ומרלן סטולץ.
* {{המכון לתרגום|13632}}
* [http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5322&blogID=148 הבלוג של מרדכי גלדמן] באתר בננות
* [[רינה ליטוין]], 'היופי השלישי' ב 'הכחול האמיתי' ע' 131-138131–138, הקיבוץ המאוחד, 1995.
* [[אפרת מישורי]], על 'ספר שאל', העיר, 19 בספטמבר 1997.
*[[אלי הירש]], [http://elihirsh.com/?p=2881 על הלכתי שנים לצידך, שירים 1970-2010], ידיעות אחרונות 1 באפריל 2011
* אמיר בקר, המוזיקה המפתה בשירי מרדכי גלדמן, באתר הארץ, 12 באפריל 2013
* {{הארץ|אמיר בקר|הנימה הזן-בודהיסטית של מרדכי גלדמן|1.2792509|8 בדצמבר 2015}}
* [[גיא פרל]], 'ארבעה הרהורים על איחוד' (על הספר 'תורת הייחוד') ב'לשאת את הנפש במהופך' ע' 180-182180–182, קשב לשירה, 2016.
 
'''מכּתביו''':
* {{הארץ||אֲנִי קָרֵב לְ-70 וּמִתְחַשֵּׁק לְסַכֵּם כָּעֵת|1.3085925|3 באוקטובר 2016}}
* {{הארץ||תְּפִלּוֹת מִתְחַנְּנוֹת לְרֶגַע שֶׁל חֶסֶד מֵהָאֵם, הַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מִקְּלִינְטוֹן, מִטְּרַמְפּ|1.4009935|11 באפריל 2017}}
* {{הארץ||שיר: רֵיחַ הַנַּחַל|1.4446897|17 בספטמבר 2017}}
* {{הארץ||שירים: השגגה; ספר החושך; ארמונות; פנקסים; שיקופים|1.5954741|27 במרץ 2018}}
* {{הארץ||שיר: ההתמכרות|1.6070456|8 במאי 2018}}