השבת השחורה – הבדלי גרסאות

מתוך חשש קיומי לקיומן של המחתרות היהודיות בארץ ישראל, החליטו ראשי "תנועת המרי" לשנותהעברי אתשינתה עמדתםלכאורה לבדלנית,גישה תוךוהחליטה מתןלשים דגש על הפעלת לחץ בינלאומי בשילוב הגברת הפעילות לעלייה והתיישבות בארץ. הנהגתבפועל תכננה התנועה קבעהאת איסור[[פיצוץ עלמלון ניהולהמלך פעילויות טרור כנגד הבריטים. חרף זאת,דוד]] ב-[[22 ביולי]] [[1946]],. ביצעכישלון ה[[ארגוןהפעולה, צבאיעקב לאומי|אצ"ל]]אי אתשעייתם [[פיצוץשל מלוןהבריטים המלךלאזהרה דוד]].ולקריאה לאחרלפינוי הפעולההמלון, שעלתהגבה את בחייהםחייהם של 91 קרבנות: [[יהודים]], [[ערבים]] ו[[בריטים]],. הוחלטהתוצאות עלהרות פירוקהאסון "תנועתגרמו המרילהלם העברי",בתנועה מתוךוהובילו תפישהלפירוקה כיולהטלת המחלוקתהאחריות במדיניותםעל שלהפיצוץ [[ההגנה]]על למול [[האצ"ל]] וה[[לח"י]]בלבד, לאשכן היו אלה בעיקר אנשיו שהוציאו ניתנתאותו לגישורלפועל.

בחקירה שערכו אנשי ה[[ש"י]] ביגור, העידו כמה מילדי הקיבוץ כי הבחינו במהלך הפעולה הבריטית בעולים מצ'כוסלובקיה - [[אוטו פרוינד]] ו[[ברנרד פפנק]], משוטטים בקיבוץ, לבושים במדי צבא בריטי. השניים נחטפו על ידי ההגנה ב-[[3 ביולי]] 1946 ועונו בחקירתם במטרה להודות בשיתוף פעולה עם הבריטים, פרוינד הוכיח כי לא היה בקיבוץ כלל ושוחרר, ואילו על פפנק (פלגי) הוטל [[עונש מוות]], אולם הוא הצליח להמלטלהימלט וחזר ל[[צ'כוסלובקיה]], משם עלה בשניתשוב לישראל ב-[[1964]] לישראל.