סילואן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחלק הארי |
|||
שורה 66:
בשנת [[1881]] עלו במסגרת [[עליית אעלה בתמר]] [[יהודים]] מ[[תימן]] ל[[ירושלים]]. בבואם לעיר הם נתקלו בקשיים משום שלא היה להם [[כולל (היישוב הישן)|כולל]] שידאג לפרנסתם ומפני ששאר היהודים בעיר פקפקו תחילה ביהדותם. חלקם הגדול חפץ להישאר בקרבת מקום לשרידי [[בית המקדש]], וכך נאלצו להתגורר במערות פתוחות אשר איתרו בצלע [[הר הזיתים]].
[[ישראל דוב פרומקין]], בעל עיתון [[חבצלת (כתב עת)|החבצלת]], הקים אגודה בשם "עזרת נידחים" אשר פעלה לטובת התימנים שגרו בצלע הר הזיתים, תוך שהיא נעזרת בברונית הירש ואחרים מחו"ל. בעזרת האגודה נתרמה אדמה בצלעו המערבי של הר הזיתים. האדמה הייתה ריקה לחלוטין ומרוחקת מבתי הערבים שהיו מצפון לה. חלקת האדמה נתרמה על ידי אדם בשם בועז הבבלי ועליה נוסדה [[התיישבות]] יהודית של [[יהדות תימן|עולים מתימן]] שנקראה "'''[[כפר התימנים]]'''" או '''[[כפר השילוח]]'''. {{ש}}מפאת בעיות רישום והתנהלות מול השלטון הטורקי נוסד הקדש (וואקף) בשם "הקדש ע"ש מושון בנבנישתי". ההקדש נוסד על ידי ילדיו של משה בנבנישתי וריכז לתוכו את האדמות שנתרמו על ידי בועז הבבלי.
בהנהגתו הרוחנית של הרב [[סעדיה מדמוני]], הוקמו בתי היהודים בשלושה מבנים טוריים, שנקראו על שם הנדבנים יעקב סלפנדי, יוסף [[משפחת קוקיא|קוקיא]] ויוסף נבון, ונחנכו בסוף 1884{{הערה|{{חבצלת||ירושלים|1884/12/19|00401}}}}. כן נבנה [[בור מים]] גדול. לאחר מכן נקנתה חלקה סמוכה נוספת, עליה הוקמו מבנים נוספים. בנוסף ליחידות המגורים, כלל המקום [[מרפאה]] וחמישה [[בית כנסת|בתי כנסת]]. בשיא פריחתו של הכפר מנה המקום כ-160 משפחות, אשר חלקן לא היו תימניות.
| |||