חיים ויצמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←פעילות ציבורית: רוברט ססיל |
Mizrahi maor (שיחה | תרומות) מ תאריך עברי |
||
שורה 40:
}}
}}
'''חיים־עזריאל'''{{הערה|שם=רוז 10|נורמן רוז, '''חיים וייצמן''', פרק א, עמ' 10.}}{{הערה|1={{בריטניקה|639181}}}} '''וַיצמן''' (ב[[כתיב]] המקורי: '''וויצמן''';{{הערה|כתיב זה (שהוא הכתיב ה[[יידיש|יידי]]) הוא ששימש את ויצמן עצמו}} [[27 בנובמבר]] [[1874]]{{הערה|נורמן רוז, '''חיים וייצמן''', הערות, עמ' 300, א, הערה 11: "קשה לקבוע במדויק את מועד לידתו של וייצמן. התאריך המצוין לעיל, המקובל עתה על דעת רבים, מופיע בדרכונו הישראלי".}} – [[9 בנובמבר]] [[1952]] , י"ח כסליו ה'תרל"ה - כ"א חשון ה'תשי"ג) היה [[נשיא מדינת ישראל|נשיאהּ]] הראשון של מדינת [[ישראל]], [[כימאי]], מראשי ה[[ציונות]] ומנהיג זרם ה[[ציונות סינתטית|ציונות הסינתטית]] ו[[נשיא (ארגון)|נשיאהּ]] הרביעי של [[ההסתדרות הציונית]].
לצד פעילותו המדינית והציונית היה ויצמן [[ביוכימיה|ביוכימאי]]. בשנת [[1916]], בעת ששימש כ[[מרצה]] בכיר ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]], השתמש ויצמן בחיידק ''[[Clostridium acetobutylicum]]'' (שמכונה לעיתים אורגניזם ויצמן על שמו) בתור כלי ביוכימי על מנת לייצר [[אצטון]], [[אתנול]] ו[[בוטנול]] מ[[עמילן]] בשיטה הקרויה Acetone–butanol–ethanol fermentation {{כ}}(ABE process). על בסיס [[המצאה|המצאתו]] הוקמה תעשיית חירום צבאית. בשנת 1936, לצד עבודתו במפעל הציוני, התמסר ויצמן לעבודה מדעית ב"מכון זיו" ב[[רחובות]] שאותו ייסד בשנת 1934 ואשר בשנת 1949 נקרא [[מכון ויצמן למדע]] על שמו.
| |||