המודל הגאוצנטרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 82:
 
==דחיקתו של המודל הגאוצנטרי וקבלת המודל ההליוצנטרי כמועדף==
ב-[[1610]], תשע שנים לאחר מותו של טיכו ברהה, סיים תלמידו [[יוהאנס קפלר]] לנתח את הנתונים שאסף טיכו. נתונים אלה הביאו את קפלר להציע שהכוכבים נעים במסלולים [[אליפסה|אליפטיים]], ולא מעגליים. חיזוייו של קפלר שהיו המדויקים ביותר ביחס לנתונים של טיכו חיזקו את האמונה שהמודל שלו מתאר את מצב העניינים האמתי בטבע ולא רק מודל מתמטי נוח. למרות שאמונה זו תאורטית שגויה, מודל גיאוצנטרי מדוייק מסורבל עד כדי שלא ניתן לתאר אותו בתרשים, ולמעשה אין בו תועלת למעט הדגמה של תקפות עקרון גלילאו שבחירת נקודת הייחוס אינה משנה את התנהגות המערכת.
 
באותה שנה גילה [[גלילאו גליליי|גלילאו]], בעזרת ה[[טלסקופ]] ששכלל, את ארבעת [[ירח]]יו הגדולים של צדק, ובכך טען באופן משכנע שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר. גילוי ההרים והגיאיות על פני הירח וגילוי [[כתם שמש|כתמי השמש]], החלישו באופן משמעותי את ה[[דוגמה|דוֹגמה]] של השמים שאינם משתנים. העובדה שהטלסקופ לא הגדיל את הכוכבים כפי שהגדיל עצמים קרובים יותר הצביעה על כך שהם רחוקים הרבה יותר ממה שחשבו עד אז. מרחקם העצום של הכוכבים הסביר את היעדרה של תופעת ה[[פרלקסה]], שחוסר היכולת להסבירה עד אז היווה את אחד המכשולים לקבלת המודל ההליוצנטרי.