שבתי צבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למלחמת העולם הראשונה |
|||
שורה 107:
ב[[מדעי היהדות|מחלקה למדעי היהדות]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] מרבים לעסוק בנושא השבתאות, כהמשך ל"אסכולת ירושלים" של [[גרשם שלום]], וכחלק מתפיסה [[פלורליזם|פלורליסטית]] חדשה של מורשת ישראל ו[[תרבות ישראלית]].{{הערה|פרופ' [[רחל אליאור]] נשאלה בהרצאה של האוניברסיטה העברית ({{יוטיוב|JHBFOA5MfGU|שם=שבתאים, חסידים ומתנגדים והנהגת הקהילה היהודית במאה ה-18|זמן=5967|סוג=הרצאה}}) מדוע היא נשמעת "תומכת" בדעות של הפרנקיסטים – ממשיכי השבתאים, וענתה: "אתה חושב שאני נוטה אהדה לשבתאים? לא. אני נוטה עניין בכל קהילות ישראל במידה שווה. מעניין אותי מאוד לדעת איך כל קהילה מספרת את הסיפור שלה... שמענו רק את הסיפור של המשכילים שהם ממשיכי דרכם של המתנגדים, '''שראו בכל הקבלה והשבתאות''' אבני אופל ואבני תוהו, ואובסקורנטים ומורדי אור, ולא ראו בהם ולו נקודת זכות אחת. בני דורנו, שרואים מזווית ראיה אחרת, חושבים '''שבקבלה, ובשבתאות''', ובספרות ההיכלות ובספר הזהר, יש עוצמות תרבותיות מופלאות, וכוחות יצירה נהדרים, ובוודאי ובוודאי שאנחנו לא פוסלים אותם פסילה גורפת, אלא אנחנו לומדים בהם ומנסים להבין איך הם נוצרו, מתי הם נוצרו, על ידי מי הם נוצרו, ולמה הם נוצרו, ועל זה אני אומר במשפט אחד: ככל שכף המאזניים של ההיסטוריה נוטה לכף הסבל והאבסורדיות, ככה עולה ופורחת היצירה המיסטית לכל אורך האלף השני... יש קשר ישיר בין עוצם הסבל לעוצם ההרהורים האוטופיים. לכן חשוב למי שעוסק בהיסטוריה יהודית – שהיא ... גם היסטוריה של רדיפה וצער סבל – גם לקרוא קבלה.}} בתרבות החילונית שבתי צבי משמש גם כדמות משיחית בלתי רצויה, המייצגת את הפולחן הדתי ההלכתי היהודי, או נהייה אחר רבנים ואדמו"רים נודעים.{{הערה|[[אסף ענברי]], במאמרו {{קישור כללי|כתובת=http://inbari.co.il/newage.htm|כותרת='''סוף עונת החילונים'''|תאריך=(ספטמבר 1999)}}, מתאר את [[העידן החדש]] ("ניו אייג'"), את [[הרב שך]] מנהיג ה[[ההתנגדות לחסידות|מתנגדים]] ואת [[הרבי מליובביץ]] מנהיג תנועת [[חב"ד]] כתנועות הזויות, מחדשי תנועת השבתאות.}} לעומת זאת יש המקרבים את התפישה השבתאית לתפישה הליברלית, ורואים בה פתח לחיים חילוניים שאינם תלויים בהלכה.{{הערה|[[אלי אשד]], במאמרו על הספר 'טהירו' של שחקן התיאטרון והסופר [[אילי גורליצקי]] ({{קישור כללי|כותרת=סודות האלוהות על פי האר"י, שפינוזה, ואילי גורליצקי|כתובת=https://no666.wordpress.com/2006/04/21/סודות-האלוהות-על-פי-הארי-שפינוזה-ואיל/}}, מסביר כיצד גיבור הספר ודמויות אחרות מקבלות את תפישת השבתאות והקבלה הלוריאנית, שאינן שונות בהרבה מהגותו הארצית-מדעית של [[ברוך שפינוזה]].}}
בעקבות המשבר הגובר בין מדינת ישראל לממשלת [[טורקיה]] ובראשה [[טאיף ארדואן]] נחשפו האשמות אנטישמיות נפוצות בטורקיה על פיהן התמיכה ב[[מודרנה]] והמלחמה ב[[אסלאם]] בטורקיה בידי [[אטא טורק]] עם סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], הייתה על רקע היותו יהודי שבתאי מכת הדונמה, ורבים בממשלות ההמשך היו אף הם מכת זו. בעקבות זאת הציבור הישראלי נחשף למאמרים ומחקרים חדשים על כת ה[[דונמה]] השבתאית בטורקיה, ברובם מאמרים אוהדים.{{הערה|[[אלי אשד]], '''מטורקיה באיבה''', חלק ראשון: {{קישור כללי|כתובת=http://www.yekum.org/2012/08/מתורכיה-באיבה-החלק-הראשון-האימפריה-הע/|כותרת=האימפריה העותומאנית החדשה?}} וחלק שני: {{קישור כללי|כתובת=http://www.yekum.org/2012/08/מתורכיה-באיבה-החלק-השני-קללת-שבתאי-צבי/|כותרת=קללתו של שבתי צבי}} (פורסמו במקור ראשון, מופיעים באתר '[[יקום תרבות]]'); {{קישור כללי|הכותב=שילה שחר|כתובת=http://allaboutjerusalem.com/he/page/כת-הדונמה-השבתאית-בתורכיה-המנהיג-שבתי-צבי-ומשיחיותו |כותרת=כת הדונמה השבתאית בטורקיה – המנהיג שבתי צבי ומשיחיותו}} (אתר 'הכל על ירושלים'). ראו שם תיעוד השיחה בין [[אליעזר בן-יהודה]] ובין אטא טורק, בה גילה לבן-יהודה על ידיעתו את השפה העברית והיותו שבתאי – המחשיב עצמו יהודי.}}
==בתיאטרון==
| |||