סייד קשוע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13:
הביקוש של העיתונות הישראלית לכתבים [[ערבים ישראלים]] גבר בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]] ו[[מהומות אוקטובר 2000]], ובמקביל להופעותיו התכופות ב[[טלוויזיה]], קיבל קשוע הצעות עבודה רבות מהעיתונים הארציים, בין היתר הצעה לטור קבוע במוסף ”[[7 ימים]]” של [[ידיעות אחרונות]]. קשוע נענה להצעה זו ואף התפטר מעבודתו ב”כל העיר”, אך זמן קצר טרם כניסתו לתפקיד בוטל ה[[חוזה]]. באותה שנה הוצעה לו עבודה במקומון ”העיר” וטור פרי עטו בשם ”החבית העממית” התפרסם גם ב”כל העיר”. בתחילת [[2003]] פוטר בעקבות קיצוצים.
 
בשנת [[2002]] יצא לאור ספר הביכורים שלו, ”ערבים רוקדים”, שהפך לרב-מכר ותורגם לשבע שפות.{{הערה|שם=תרגום|{{המכון לתרגום|13705}}}} במרץ 2003 חזר קשוע לטירה עם משפחתו; את ההכנות למעבר תיאר קשוע בטורו ”החבית העממית” ב”[[עכבר העיר]]”. בשנת [[2004]] ראה אור ספרו השני, ”ויהי בוקר”, שתורגם לחמש שפות.{{הערה|שם=תרגום}} בשנת [[2010]] פורסם ספרו השלישי, ”[[גוף שני יחיד]]”, שתורגם לשש שפות.{{הערה|שם=תרגום}} על ספר זה הוענק לקשוע [[פרס ברנשטיין]] לרומן עברי מקורי לשנת [[2011]]. ”ספרו של קשוע מציע מבט סאטירי מרתק על הישראליות ובמיוחד על התודעה הערבית–ישראליתהערבית-ישראלית, נושא שלא זכה כמעט לייצוג בספרות העברית”, כתבו חברי ועדת הפרס [[מיכאל גלוזמן]], [[גבריאל צורן]] ו[[אבידב ליפסקר]].
 
קשוע כתב את תסריט סדרת ה[[דרמה קומית|דרמה הקומית]] ”[[עבודה ערבית]]”, ששודרה לראשונה ב־[[24 בנובמבר]] [[2007]] ב[[ערוץ 2]]. הסדרה עוסקת בצורה הומוריסטית, אך נוקבת, ביחסי ערבים–יהודים ב[[ישראל]], מבוססת בחלקה על טוריו של קשוע בעיתון [[הארץ]], ומזכירה במעט את הביוגרפיה של קשוע עצמו.