התקופה העות'מאנית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תקלדה
שורה 48:
ב-[[1864]] עבר 'חוק הווילאייטים' שחילק את הארץ בין שני מחוזות. [[ביירות (וילאייט)|וילאייט ביירות]] שכללה את [[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק]] [[שכם]], סנג'ק [[עכו]] וסנג'ק [[ביירות]], ו[[סוריה (וילאייט)|וילאייט סוריה]] המכונה גם וילאייט [[דמשק]] שכללה את סנג'ק [[חורן]], סנג'ק [[אל-כרך]], סנג'ק דמשק וסנג'ק [[ירושלים]]. ב-[[1887]] נותק סנג'ק ירושלים ונקשר ישירות ל[[השער הנשגב|שער העליון]].{{הבהרה|דרוש מקור.לא ב-1872? ראו פסקה הבאה}}
 
ארבעה מהסנג'קים העות'מאנים חופפים כמעט לגבולות לארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]]: סנג'ק עכו וסנג'ק שכם - שניהם כפופים לווילאייט ביירות, וסנג'ק ירושלים וסנג'ק עזה - שניהם מאוגדים במסגרת מותרצפליקמותצרפליק ירושלים וכפופים ישירות לשלטון המרכזי ("השער הנשגב") ב[[איסטנבול]], החל משנות השבעים של המאה ה-19.
 
בשנת [[1898]] [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקר]] [[הקיסרות הגרמנית|הקיסר הגרמני]] [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]] בארץ ישראל.