יפו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למופתי |
עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
[[קובץ:Yafo.jpg|שמאל|ממוזער|270px|
[[קובץ:Tel Aviv Mosque.jpg|שמאל|ממוזער|270px|מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח]]▼
[[קובץ:Jaffa_StPeter_church.jpg|שמאל|ממוזער|270px|כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו"]]
[[תמונה:Jaffa Port, 2009.JPG|ממוזער|270 פיקסלים|סירות בנמל יפו]]
'''יפו''' ({{שמע|קובץ=He-Yafo.ogg}}, ב[[ערבית]]: '''يَافَا''', "יאפא") היא [[עיר נמל]] עתיקה ב[[ארץ ישראל]], לחוף [[הים התיכון]]. יפו התקיימה כעיר עצמאית במשך אלפי שנים עד שאוחדה ב-[[1949]] עם [[תל אביב-יפו|תל אביב]], והיא מהווה מאז את אחד מ[[רובעי תל אביב-יפו]].
בזמן [[מסעי הצלב]] הייתה יפו [[מחוז]] ב[[ממלכת ירושלים הצלבנית]]. מאז ועד [[המאה העשרים]] שימשה העיר כ[[נמל]] ראשי וחשוב בארץ ישראל. הקמת תל אביב בסמוך, והשימוש בנמלים אחרים, הביאו לכך שהנמל,
==אטימולוגיה ומקורות==
[[קובץ:Adzjami 098.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה כללי של שכונת עג'מי]]▼
יפו היא מ[[עיר נמל|ערי הנמל]] העתיקות בעולם. בתעודות [[מצרים העתיקה|מצריות]] מ[[המאה ה-15 לפנה"ס]] נאמר כי המילה "יאפו" מציינת יופי. החל בכיבוש הערבי של ארץ ישראל מוזכר המקום בשם יאפה, שם המקום בפי דוברי ה[[ערבית]] עד היום. [[התרבות ההלניסטית|המסורת ההלניסטית]] מייחסת את השם "יפו" ל"יופיאה", היא [[קסיופאה]], אמה של [[אנדרומדה]]. [[זאב וילנאי]], בספרו [[אגדות ארץ ישראל]], מציין כי על פי אגדה המצויה בכתבי [[תיירות צליינית|עולי רגל]] נוצריים בימי הביניים, שמה של העיר ניתן לה מכיוון שנבנתה על ידי [[יפת]] בנו של [[נח]] (על שמו קרוי גם [[רחוב יפת]] בעיר).
שורה 202 ⟵ 203:
===לאחר הקמת מדינת ישראל===
ב-[[13 במאי]] [[1948]] נותרו ביפו 3,665 מוסלמים בלבד. בקרבות על שחרור יפו, ערב קום המדינה, נפגעו בתים רבים בעיר וחלק נהרסו כליל. רוב התושבים הערבים נמלטו ויפו העתיקה הייתה לעיי חורבות. בתיה הריקים של יפו, אלו שיושביהם הערבים נמלטו מהם, יושבו ביהודים. קצינים ואנשי צבא אחרים נכנסו ביולי/אוגוסט 1948 ליפו המוגדרת כשטח צבאי ותפסו לעצמם בתים. בימי [[העלייה ההמונית]] שלאחר הקמת מדינת ישראל יושבו עולים רבים ביפו. חלקם השתכנו בבתים שנטשו התושבים הערבים, ואחרים התיישבו בשיכונים שהוקמו לקליטתם. במהלך השנים נהרסו בהדרגה חלק מהבתים הנטושים ובמקומם נבנו שיכונים חדשים. משפחות עולים רבות, רובן מ[[בולגריה]], התיישבו ביפו החדשה, ב[[שדרות ירושלים]]. רבה של העיר היה הרב [[משה זאב פרידמן]], מחבר הספר "קרבן משה" (הוצאת זהר תשמ"ו)
שורה 215 ⟵ 217:
===יפו במאה ה-21 ===
▲[[קובץ:Tel Aviv Mosque.jpg|שמאל|ממוזער|270px|מסגד חסן בק במנשייה
נכון ל-[[2008]] מתגוררים ביפו כ-46,500 תושבים - מהם 30,000 יהודים ו-16,000 ערבים. מספר זה מייצג מגמה של גידול האוכלוסייה הערבית ביפו במקביל למעבר של יהודים למקומות אחרים. מאמצע שנות התשעים חלה עלייה ברמת המתיחות בין היהודים והערבים במקום. ב-1994, לאחר [[טבח מערת המכפלה]], החלו מהומות של ערבים כנגד יהודים בעיר שכללו זריקות אבנים על מכוניות ואוטובוסים ב[[רחוב יפת]]. ב[[אירועי אוקטובר 2000]], התרחשו אירועי אלימות דומים נגד יהודים. מנגד, התרחשו מקרים של התפרעויות וזריקת אבנים של יהודים על [[מסגד חסן בק]]{{הערה|1={{ynet||התפרעויות קשות סביב מסגד חסן בק ו"אבולעפיה"|783369|3.6.01}}}}.
שורה 228 ⟵ 231:
[[קובץ:Passila Ja 034.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה בשוק עמיעד, בסמוך לשוק הפשפשים]]
[[קובץ:Sursuk 111.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית סורסוק]] ב[[רחוב רזיאל]] מספר 6 בו שכנה הנהלת ה[[שק"ם]] לפני שעברה אל שדרות ירושלים מספר 10]]
▲[[קובץ:Adzjami 098.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה כללי של שכונת עג'מי]]
[[קובץ:Mahmudija125.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סביל סולימאן בחזית מסגד מחמודיה]]
[[קובץ:Grecka 152.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסיית מר מיכאל מהרציף ב[[נמל יפו]] - [[דגל יוון|הדגל היווני]] מתנוסס מעל הכנסייה]]
שורה 315 ⟵ 317:
קובץ:Statue of Louis ix of France in St. Peters Church, Jaffa, Israel.jpg|פסל של לואי התשיעי "הקדוש" ב[[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסיית פטרוס הקדוש]]
תמונה:TASA01.jpg|[[בית קברות טאסו]], 5/08
קובץ:JaffaFW080.jpg|תחנת יפו והפסוק: "כי תלך במו אש לא תכוה, ולהבה לא תבער בך" ([[ישעיהו]] מ"ג)
קובץ:Tel Aviv Jaffa Academy073.jpg|מראה ב[[המכללה האקדמית תל אביב-יפו|מכללה האקדמית תל אביב-יפו]]
| |||