ביתר עילית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:יישובים חרדיים בישראל using Cat-a-lot |
מ ←היסטוריה: פרטים |
||
שורה 36:
ביתר עילית הוקמה ביוזמה פרטית של יזם בשם ג'ו (יוסף) רוזנברג, עולה מ[[דרום אפריקה]] וטייס מתנדב ב[[חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות]]. הוא תכנן את היישוב והציג אותו לפני גורמים ממשלתיים בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. איתר שטחי קרקע מתאימים והצליח לקבל את אישורה של ממשלת ישראל שהחליטה ב-[[1980]] כי היישוב, שתוכנן כפרבר עירוני של ירושלים, יוקם בידי היזם.{{הערה|שם=שלהב|יוסף שלהב, [http://fips.huji.ac.il/publications/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA מנהל וממשל בעיר חרדית]. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1997. עמ' 12–13.}}
לפי דרישת הרשויות, שרצו לייצר אחיזה ממשית בקרקע, ארגן רוזנברג הקמת מוקד מוקדם במקום, המוקד המוקדם הוקם על ידי רוזנברג ועל חשבונו, והוא אוכלס על ידי קבוצה קטנה של משפחות [[דתיים לאומיים|דתיות לאומיות]] של בוגרי [[ישיבת מרכז הרב]] ו[[מכון מאיר]] ל[[חוזרים בתשובה]] המוקד המוקדם עלה לקרקע ב[[ל"ג בעומר]] [[ה'תשמ"ה]] (קיץ 1985) באופן סמלי. המקום נקרא אז "הדר ביתר". כשהחליט משרד השיכון לייעד את העיר ביתר לאוכלוסייה חרדית, הועבר המוקד המוקדם לרכס C (גבעה ג'), אותו הבטיחו הרשויות להקצות לרוזנברג. ההתנחלות לא התפתחה משום שרכס
במקביל החל [[משרד השיכון]] במגעים עם יזמים שיוכלו לארגן רישום רחב היקף לרכישת דירות וליישוב מסיבי של המקום. כבר ב-1984 נוהלו מגעים עם חברת כוכב השומרון שבנתה את ההתנחלות החרדית "[[עמנואל]]" בשומרון, אך עם הסתבכותה של החברה בעמנואל ניתק עמה המשרד את המגעים.{{הערה|שם=שלהב}}
שורה 44:
ביתר עילית היא העיר הראשונה בישראל שהוקמה עבור האוכלוסייה ה[[חרדים|חרדית]], היישוב נוסד ב-[[1988]] וקיבל מעמד מוניציפלי ב-[[1990]].
בתוכנית המתאר לעיר מתוכננת בניית שכונה נוספת בגבעה ג', צפונית-מערבית לגבעה ב' וסמוך לוואדי פוכין.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = אתר חדשות ביתר עילית|כתובת = http://betar-illit.muni.il/?CategoryID=188&ArticleID=414|כותרת = תכנית בינוי חדשה ועדכנית לגבעה ג'}}}} והקמת אזור תעשייה לביתר עלית והסביבה בפארק התעשייה "היער האנגלי" שישתרע על שטח של כ-800 דונם בשני צדדיו של כביש 375 ויהווה בעתיד כניסה מערבית לעיר. בעקבות הכרזת כ-4,000 דונמים בסמוך לעיר כאדמת מדינה, החלו עבודות הכשרת השטח בגבעה. בסוף 2016 שווקו 200 יחידות דיור ראשונות. בתחילת אוגוסט 2017 נכח ראש ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בטקס הנחת אבן הפינה לגבעה ג', המיועדת לכלול 1100 יחידות דיור.{{הערה|שם=רה"מ נתניהו הניח [[אבן פינה]] בביתר עילית|[http://www.kikar.co.il/241213.html]}}
==ממצאים ארכאולוגיים==
| |||