קלאודיוס גלנוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-xx" וקטגוריות בנות שלה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג) |
Danny lost (שיחה | תרומות) עוד ציטוט ביקורתי מהרמב"ם |
||
שורה 10:
תפיסתו של גלנוס את הרפואה שלטה ב[[תרבות]] המערבית יותר מאלף שנה לאחר מותו, עד תום תקופת ה[[רנסאנס]]. ידועה למשל התאוריה שלו בדבר יצירת ה[[דם]], הולכתו ותפקידיו, שנתנה הסבר מניח את הדעת לתופעות שונות הקשורות ל[[מחזור הדם]] ושהיו ידועות בזמנו ואף מעבר לכך. רק עם ניתוחי גוויות והעמקת הידע ה[[מדע]]י בימי הרנסאנס הביאו להפרכת [[תורה|תורת]]ו של גלנוס ול[[גילוי מחזור הדם]].
ניתן למצוא שרידים לתפיסתו של גלנוס בשפת הדיבור - למשל הביטוי "מרה שחורה" לביטוי מצב [[דיכאון]]. הרפואה המודרנית אמנם אינה מקבלת את תורתו של גלנוס ואת תאוריית [[ארבע הליחות]] אבל גם כיום מקובלת התפיסה שאופי אינו רק תוצר חינוך או סביבה אלא הוא מולד (ואף עובר ב[[תורשה]]).
הרמב"ם התייחס במקומות רבים בכתביו הרפואיים לגלנוס. על אף שיסודות תפיסתו של גלנוס היו מקובלים עליו, לא נרתע הרמב"ם ממחלוקות חריפות עם עמדותיו של גלנוס וכתב: "... הקדמתי לך דברים אלה, כדי שתטיל ספק גם בדברי גלנוס, אותו חכם מלומד".{{הערה|1=יצחק איזק; אלכס קליין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/rambam1.htm פרקי רפואה שבהלכות דעות לרמב"ם], '''מכלול''', ט"ו - כסלו תשנ"ח, באתר "דעת"}} במקום אחר תיאר את גלנוס כאחד ה"אנשים בעלי חריפות ותבונה שכבר ידעו אחת מהחכמות... ובחכמות אחרות לא ידע בהם כלל או יהיה חסר בה... שלא ירצה שיאמֵר שיש שם דבר שלא ידעהו... ויטעון ויבאר שאותם החכמות אשר לא יכשרו אצלו הם בלתי מועילות ואין צורך בהם ושאין שום חכמה שראוי שיכלה האדם זמנו בה אלא החכמה אשר ישרה בעיניו לא זולתה".{{הערה|1= [https://www.sefaria.org.il/Iggerot_HaRambam%2C_Maamar_Neged_Galinos.4?lang=he&with=all&lang2=he איגרות הרמב"ם, מאמר נגד גאלינוס], ד}}
== גלנוס על היהדות והנצרות ==
גלנוס מזכיר בכתביו את היהודים, כמו את הנוצרים, בעיקר כדי להדגים צורת מחשבה מסוימת שלדעתו אינה תואמת לזו של המדען והפילוסוף האמתי.
נמצאו 5 קטעים בחיבוריו, בהם יש התייחסות מפורשת ליהדות. שלושה מהם נמצאים בחיבוריו היווניים הקיימים ושניים שוחזרו מתרגומים ערביים.{{הערה|שם=שטרן 306|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 306}}
הקטע המפורט ביותר הוא זה שבחיבור "De Usu Partium", יצירה שחוברה בין 169 ל-176 לספירה. ההתייחסות כוללת ביקורת על [[בריאת העולם]] על פי [[משה]] ונמצאת באמצע דיון על אורכם של ה[[ריסים]].{{הערה|שם=שטרן 306}} בדיון זה נמצא מה שגלנוס חושב כהבדל המשמעותי בין דעתו של משה לזו של [[אפלטון]] והיוונים האחרים כשהם עוסקים בשאלות טבע:{{הערה|שם=שטרן 307|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 307}} למשה, "זה היה מספיק לומר שאלוהים יצר בכח רצונו את הרכב החומר", ואילו היוונים חושבים "שדברים מסוימים הם בלתי אפשריים על פי הטבע" ושאלוהים רק "בוחר בטוב ביותר מהאפשרויות הקיימות".{{הערה|Galenus, '''De Usu Partium''', XI, 14}} הרמב"ם ענה לקטע זה בפרק כ"ה של ספרו "פרקי משה".{{הערה|1= [https://www.sefaria.org.il/Iggerot_HaRambam%2C_Maamar_Neged_Galinos.1?lang=he&with=all&lang2=he איגרות הרמב"ם, מאמר נגד גאלינוס]}}
ארבע ההתייחסויות האחרות של גלנוס ליהודים עוסקות בעיקר בשתי תכונות המאפיינות אותם, הנפוצות בקרב היהודים וגם הנוצרים. אלו הן קבלת הכל על ידי אמונה ונאמנות עיקשת לתורתם. שניים מהקטעים מקורם בחיבור "De Pulsuum Differentiis". הם מופיעים בקשר לביקורתו של גלנוס על [[ארכיגנס]] {{אנג|Archigenes}}, רופא מפורסם מהדור הקודם, על כך שטען טענה מסוימת מבלי שהביא לה הוכחות.{{הערה|שם=שטרן 307}} גלנוס טוען שהיה הרבה יותר נכון להוסיף לטענה "הסבר מתאים, אם לא הוכחה משכנעת...כי אדם לא צריך מההתחלה, כאילו הגיע לבית מדרשם של משה ו[[ישו]], לשמוע אודות חוקים שלא הוכחו, הנוגעים לנושא שבו זה הכי לא ראוי".{{הערה|Galenus, '''De Pulsuum Differentiis''', II, 4}}
| |||