דנקל – הבדלי גרסאות

עם קום המדינה, פנה [[דוד בן-גוריון]] ל[[פרופסור]] [[מרכוס ריינר]], וביקש ממנו להכין תוכנית תחבורה לרצועת ה[[חוף]]. המרכיב העיקרי בתוכנית, אשר תוכננה לרצועת חוף של 1.3 מיליון [[תושב]]ים, היה רכבת מהירה, שתשמש כעמוד השדרה התחבורתי של רצועת החוף. תוכניתו של ריינר לא התקבלה על ידי אגף התכנון, בנימוק שתוכנית זו לא תשרת את יעד פיזור האוכלוסין.

 

 

[[ישראל#שנות ה-50|בעשור הראשון לקום המדינה]] היו עיקר מטרות הפיתוח התחבורתי [[ביטחון לאומי|ביטחוניות]] ו[[פוליטיקה|פוליטיות]]. חלק ממאפייני הפיתוח היה אי-הכללת התחום האורבני (העירוני) ב[[סדר עדיפויות|סדר העדיפויות]]. עד תחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] מומן רוב הפיתוח של ה[[רכבת|רכבות]] מ[[הסכם השילומים#השימוש בכספי השילומים|כספי השילומים]]. במסגרת תוכניות פיתוח הרכבת, שהוגשו ל"ו[[ועדת השרים לענייני השילומים]]", הוצגו קווי רכבת לפרברי תל אביב, כגון: [[נתניה]], [[לוד]], [[רמלה]] ו[[פתח תקווה]], וקווים נוספים באזור [[גוש דן]] דהיום. לאחר הגשת ה[[דין וחשבון (מסמך)|דו"ח]], התפרק צוות התכנון הארצי אשר הגיש אותו, ומאז ואילך, תכנון מערכת התחבורה ב[[ישראל]] התאפיין בחוסר תיאום בין [[מחוזות ישראל|אזורים]] שונים, בין רמות שונות ובין גופי התחבורה הנפרדים.