מוסא אל-עלמי – הבדלי גרסאות

 

בשנת 1947 הוא ייסד קרן ערבית לאומית במטרה לפתח את אדמות ארץ ישראל בידי ערבים.{{הערה|1=Ilan Pappé, [http://books.google.co.il/books?id=zAJZCKAwtPMC&pg=PA64 The Making of the Arab-Israeli Conflict, 1947-1951], page 64}} בתפקידו בוועד הערבי העליון היה עלמי הדובר שדחה את [[תוכנית החלוקה]] בטענה שהיא פרו-ציונית. עם הסלמת הסכסוך היה מנאמני [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|המלך עבדאללה]], יזם את כניסתם של חיילי לגיון בלבוש אזרחי לשטח המנדט, להכנת השתלטותו של עבדאללה על השטח שהוקצה למדינה הפלסטינית, והוא שהזמין רשמית את חיילי הלגיון לבוא לסייע לפלסטינים. באותה תקופה ניסה עלמי ללחוץ על [[פארוק הראשון]] שמלך על [[מצרים]] שיצטרף לפלישת צבאות ערב לאחר סיום [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל, ולשם כך אף כינה אותו תכיפות "נשיא פלסטין".{{מקור}}

 

לאחר [[מלחמת העצמאות]] ([[הנכבה]]), הקים את "המפעל הקונסטרוקטיבי לקידום הכפר ומשקו", שהקימה חווה חקלאית ל[[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] ממזרח ל[[יריחו]], חווה הקרויה היום "משרוע מוסא אל-עלמי".{{הערה|{{PalPost||Shock troops of Mercy|1950/01/13|00505}}}} בחווה התגוררו נערים פלסטינים שגדלו פרות, והיא מומנה מתרומות, בין השאר של [[אוקספם]] ו[[קרן פורד]]{{הערה|1=Maggie Black, [http://books.google.co.il/books?id=jDBG8p_Cr0QC&pg=PA53 A Cause for Our Times: Oxfam - The First Fifty Years], page 53}} והמלך עבדאללה הקצה לה 20,000 דונם. החווה שגשגה בין 1951 ל-1955, נחפרו בה בארות, נבנו תעלות והיא העלתה יבולים חקלאיים, עבדו בה והתפרנסו ממנה פליטים פלסטינים. לצידה הוקמו בריכת שחיה, מרפאה, בית ספר ופנימיה למאות יתומים.