שאול ידידיה אלעזר טאוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
Kobi10 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
באוטבוצק הקים [[ישיבה]] בשם "תפארת ישראל" שבה התחנכו עשרות בחורים. לחצרו נהרו חסידים ומעריצים רבים מקרב יהדות פולין שבאו לשמוע את דברי תורתו וליהנות מיצירותיו המוזיקליות בפרט ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] שבהם היה עובר לפני התיבה. בשנים אלו הוציא לאור כמה חיבורים תורניים. היה חבר מועצת גדולי התורה העולמית בפולין, וחבר נלהב בפעולותיה של [[אגודת ישראל]] שם. נודע כאוהב ארץ ישראל, נהג לדרוש רבות בשבחה של ארץ ישראל ועודד את שומעיו לעלות אליה ולהשתתף בבניינה. ביקר בארץ ישראל ארבע פעמים, בשנים: תרפ"ה, תרצ"ה, תרצ"ח ותש"ז. בביקורו הראשון נועד עם הנציב העליון [[הרברט סמואל]]. בשנת 1939 בעקבות פרסום [[הספר הלבן (1939)|הספר הלבן]] פרסם "קול קורא" בעיתונות היהודית שבו גינה את ממשלת בריטניה וקרא ליהודים להתחזק ולפעול למען יישוב הארץ ולא "לשבת בחיבוק ידיים"{{הערה|קונטרס תפארת ישראל, חוברת ה', ניו יורק 1945, עמ' כב-כג}}.
 
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח ל[[וילנה]]{{הערה|{{הצופה||גדולי התורה שנמלטו לווילנה|1939/12/06|00408}}}}, וממנה הצליח להימלט ל[[ארצות הברית]]. בזמן שהותו בווילנה הלחין ניגונים ששיקפו את האסון האיום שהתרחש באותה תקופה לעם היהודי. בין השנים תש"א-תש"ז שהה בניו יורק והקים שם בית מדרש. בשנים אלו התפרסמו שבעה קונטרסים בשם "תפארת ישראל" ובהם מדברי תורתו ומניגוניו. בשנת תש"ז בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תש"ז חלה לפתע ובשבת ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) נפטר. הלוויתו התקיימה למחרת ב[[הר הזיתים]] בהשתתפות הרבנים הראשיים וגדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ישראל. כממלא מקומו הוכתר בנו רבי [[שמואל אליהו טאוב]] (ה"אמרי אש") שהתגורר בתל אביב ובה הקים את בית מדרשו. לאחר כמה שנים הוכתר נכדו רבי ישראל דוד טאוב כהאדמו"ר ממודז'יץ בארצות הברית ובנה והקים את בית מדרשו בפלטבוש.
 
==ניגוניו==