ויקיפדיה

שחיטה (הלכה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הסרת תוכן שאינו קשור לשחיטה
שורה 12:
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
'''שחיטה''' ב[[יהדות]] היא [[מצווה]] [[כשרות|להכשיר]] [[בהמה]], [[חיה (יהדות)|חיה]] או [[עופות|עוף]] [[טומאה וטהרה|טהורים]] באמצעות [[שחיטה|הריגה]] על פי ה[[הלכה]]. בעל חיים שלא נשחט כהלכה, נחשב ל[[נבלה (יהדות)|נבלה]] ואינו כשר לאכילה או ל[[קורבן]]. יוצאים מכלל זה הם [[דג]]ים ו[[חגב (פירושונים)חגבאים|חגבים]] [[כשרות#בעלי חיים מותרים ואסורים|כשרים]] המותרים באכילה בכל סוג של המתה.
 
השחיטה מבוצעת על ידי שיסוף צווארו של בעל החיים בעודו בחיים, ב[[סכין]] חדה וחלקה מפגימות. כחלק מהשיסוף, יש לחתוך את ה[[וושט]] של בעל החיים וכן את [[קנה הנשימה]].
 
==מקור המצווה==
מקור [[מצווה|מצוות]] השחיטה הוא בפסוק :{{ציטוטון|וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר צוויתיך, ואכלת בשעריך|{{תנ"ך|דברים|יב|כא|קצר=כן}}}}. [[כשרות|כשרותו]] של בשר בהמה, חיה או [[בשר עוף|עוף]] מותנית בין היתר בשחיטה כהלכתה – יש לוודא שבעל החיים נשחט ונבדק כהלכה מטרפות{{הערה|1=במקרה בו החיה לא נבדקה מטריפות שיש לבדוק, ישנה מחלוקת מה דינה ([[s:שולחן ערוך יורה דעה לט ב|שולחן ערוך יורה דעה לט ב)]]}} על ידי [[שוחט|שוחט ובודק]]{{הערה|השוחט לא חייב להיות בקי בהלכות שחיטה. כמו כן, הם לא חייבים לקבל הסכמה, אך במקרה בו הם קיבלו אחת, יש מקרים בהם מקלים ({{שולחן ערוך|יורה דעה|א|א}})}}.
 
ה[[הלכה]] מייחסת חשיבות רבה להלכות השחיטה, ו[[כשרות|כשרותו]] של בשר בהמה, חיה או [[בשר עוף|עוף]] מותנית בין היתר בפעולת "שחיטה" כהלכתה.
 
על מנת שבשר יוגדר כ[[כשר]], חייבים להתקיים בו התנאים הבאים:
 
* הבשר הוא בשר [[בהמה טהורה|בהמה]] או עוף טהורים - שקיימים בהם סימני הכשרות{{הערה|1=לבהמה: מעלת גירה, מפריסת פרסה ושוסעת שסע}}, וקיימת לגביה מסורת שחיטה.{{הערה|1=מאמרו של הראב"ד [[משה שטרנבוך]] בספר אוצרות ירושלים}}
* בעל החיים נשחט ונבדק כהלכה מטרפות{{הערה|1=במקרה בו החיה לא נבדקה מטריפות שיש לבדוק, ישנה מחלוקת מה דינה ([[s:שולחן ערוך יורה דעה לט ב|שולחן ערוך יורה דעה לט ב)]]}} - על ידי [[שוחט|שוחט ובודק]]{{הערה|השוחט לא חייב להיות בקי בהלכות שחיטה. כמו כן, הם לא חייבים לקבל הסכמה, אך במקרה בו הם קיבלו אחת, יש מקרים בהם מקלים ({{שולחן ערוך|יורה דעה|א|א}})}}.
* הבשר [[הכשרת בשר|הושרה, הומלח והודח]] כדין.
 
=== הלכות השחיטה ===
{{הפניה לערך מורחב|ההלכות העיקריות בשחיטה}}
 
הבגמראבגמרא נזכרים חמישה דברים הפוסלים בשחיטה. חמש הלכות אלו אינן כתובות בתורה ומקורן ב[[הלכה למשה מסיני|הלכות שנאמרו למשה במתן תורה]].
*'''שהייה''' - הפסקת פעולת השחיטה למשך זמן מסוים פוסלת את השחיטה.{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|שחיטה|ג|ב}}.}}
*'''דרסה''' - לחיצת הסכין אל הצוואר, תוך הפעלת כוח, ולא חיתוך באמצעות הולכת והבאת הסכין, קדימה ואחורה.{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|שחיטה|ג|יא}}.}}
שורה 73 ⟵ 65:
בדיון שנערך ברבנות הראשית לישראל בשנת 2008 ניתנה הוראה ל'בודקי פנים' לעקוב אחרי טרפה זו, ובבד"צים שונים יש משגיחים מיוחדים שמשגיחים על כך{{הערה|1=ראו גם http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39885}}.
 
== כיסויבשר הדםחלק (גלאט) ==
[[קובץ:Glattkosherturkey.jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[בשר הודו]] קפוא, הנושא את הכתובת "גלאט"]]▼
{{הפניה לערך מורחב|כיסוי הדם}}▼
 
לאחר שחיטת חיה או עוף (אך לא לאחר שחיטת בהמה) ישנה מצווה על השוחט לכסות את דם השחיטה בחול, כמפורש בספר [[s:ביאור:ויקרא יז#.D7.99.D7.92|ויקרא פרק י"ז, פסוקים יג-יד]]:{{ציטוט|תוכן=ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכיסהו בעפר. כי נפש כל בשר נפשו בדמו הוא ואומר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו ...|מקור={{תנ"ך|ויקרא|יז}}|מרכאות=כן}}▼
 
== בשר חלק (גלאט) ==
לכל השיטות לאחר הבדיקות, אם מסתבר שלא היה נקב מתחת לסרכא, הרי שהבשר כשר. עם זאת היות ולעיתים התעוררו שאלות, והיה צורך בבדיקת הריאות, ההחלטה על כשרות הבשר לא התקבלה באופן "חלק" [ביידיש - '''גלאט'''] ולכן לא יוגדר הבשר כגלאט. בשר גלאט הוא רק כזה שבעת השחיטה לא נמצאו סירכות בריאה, ולא התעוררה על כשרותו כל שאלה.
 
שורה 84 ⟵ 73:
 
=== שימושים נוספים במונח גלאט ===
▲[[קובץ:Glattkosherturkey.jpg|שמאל|ממוזער|170px|[[בשר הודו]] קפוא, הנושא את הכתובת "גלאט"]]
כיום אנשים רבים משתמשים בהשאלה במונח גלאט, לתאר מוצר המיוצר בכשרות תוך הקפדה גבוהה במיוחד (כשר למהדרין), ועל כן ניתן לראות תגיות גלאט גם על עופות{{הערה|1=ראו תמונה למעלה}}, שלא שייכות בהם סירכות. בעופות אלו בוודאי נבדק צומת הגידין, ועל כן הם כשרים למהדרין, אך לא שייך להגדירם "חלק". כמו כן ישנם שלטי גלאט מעל מסעדות חלביות שכשרותן מהודרת, אך אין בהן בשר כלל, וכן גידולי ירק ללא חרקים הנושאים את השם גלאט{{הערה|1=ראו את כתבתו של '''מוטי סנדר''' [http://new.katif.net/news.php?table=city_news&page=870 החברות לגידולי עלים מגוש קטיף] באתר קטיף-נט}}.
 
גם מוצרים שאינם קשורים למזון כלל, זוכים לשם גלאט כגון: ספקי אינטרנט גלאט{{הערה|1=ראו את כתבתו של '''עידן יוסף''' [http://www.news1.co.il/archive/001-D-88888-00.html?tag=9-58-47 האינטרנט החרדי יוצא לדרך] באתר NEWS1}}, אתרי קניות ולוחות דרושים - גלאט. המונח גלאט הפך לנחלת הכלל, כך שניסיון לרשום אותו כ[[סימן מסחרי]] נכשל, והרשם הסכים לרושמו כ"סימן מתאר" בלבד{{הערה|1=ראו כתבתו של עו"ד זאב פישר [http://www.patentim.com/forum_articles.asp?Article=512 "גלאט למהדרין" לא כשיר לרישום כסימן מסחרי] באתר Patentim.com}}{{הערה|1=האם ניתן לרשום [http://www.clb.ac.il/law/communication/articles/7_2007.doc סימן מסחר] המורכב ממושגים מן ההלכה היהודית - מאמרו של עו"ד אליהו ריכטר, יוני 2007}}.
 
==מצוות כיסוי הדם ==
המונח גלאט הפך לנחלת הכלל, כך שניסיון לרשום אותו כ[[סימן מסחרי]] נכשל, והרשם הסכים לרושמו כ"סימן מתאר" בלבד{{הערה|1=ראו כתבתו של עו"ד זאב פישר [http://www.patentim.com/forum_articles.asp?Article=512 "גלאט למהדרין" לא כשיר לרישום כסימן מסחרי] באתר Patentim.com}}{{הערה|1=האם ניתן לרשום [http://www.clb.ac.il/law/communication/articles/7_2007.doc סימן מסחר] המורכב ממושגים מן ההלכה היהודית - מאמרו של עו"ד אליהו ריכטר, יוני 2007}}.
▲{{הפניה לערך מורחב|כיסוי הדם}}
 
▲לאחר שחיטת חיה או עוף (אך לא לאחר שחיטת בהמה) ישנה מצווה על השוחט לכסות את דם השחיטה בחול, כמפורש בספר [[s:ביאור:ויקרא יז#.D7.99.D7.92|ויקרא פרק י"ז, פסוקים יג-יד]]:{{ציטוט|תוכן=ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכיסהו בעפר. כי נפש כל בשר נפשו בדמו הוא ואומר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו ...|מקור={{תנ"ך|ויקרא|יז}}|מרכאות=כן}}
 
== ראו גם ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שחיטה_(הלכה)"