ויקיפדיה

בית המקדש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לאינתיפאדה
אין תקציר עריכה
שורה 15:
[[קובץ:Old Jerusalem Aish HaTorah Yeshiva model of the Temple.jpg|270px|ממוזער|דגם בית המקדש בעיר העתיקה]]
 
עלהקמת פיבית מקדש היא ה[[תורהמצוות עשה]], הנמנית כאחת מ[[משהתרי"ג מצוות|תרי"ג רבנוהמצוות]] נצטווהשב[[תורה]]{{הערה|1=[[ספר המצוות לרמב"ם]], מצות עשה כ. ב[[הרספר סיניהחינוך]], מצווה צה. הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א.}} על פי הכתוב: {{ציטוטון|וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.|{{תנ"ך|שמות|כה|ח|קצר=כן}}}} ככזו, הרי היא מחויבת בכל זמן בו ניתן לקיימה.{{הערה|1=הקדמת ספר המצוות לרמב"ם, השורש השלישי}} ההדגשה "בתוכם" (ולא "בתוכו") מבטאת את הרעיון (המנוגד לתפיסה ה[[פגניות|אלילית]] המקובלת בזמן הקדום), שהאל אינו שוכן באופן פיזי במקדש, אלא המקדש מבטא את הקשר של האל לעם ישראל והשגחתו המיוחדת עליהם.{{הערה|1=ראו 'תורה שלמה' ל[[פרשת תרומה]], אות פ"ו*}}
 
{{ציטוט|תוכן=וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם, וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת-מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם. וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת-יִשְׂרָאֵל, בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.|מקור={{תנ"ך|יחזקאל|לז|כו|כח}}}}
 
כדברי [[שלמה המלך]] בתפילתו: "{{ציטוטון|הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ--אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|כז}}.}} הקמת בית המקדש עומדת כנושא מרכזי בסידור התפילה, הן בסדרי התפילה שקבעו [[חז"ל]] לאחר חורבן הבית השני, והן בפיוטים שהתחברו במשך הדורות.
 
מעבר לכך, הקמת המקדש וחידוש עבודתו קשורים לסדרה של מצוות, כגון הקרבת הקרבנות, [[עליה לרגל]], ועוד.{{הערה|1=ראו פירוט במניין המצוות במשנה תורה לרמב"ם, בפתיחה לספרי 'עבודה' 'קרבנות' 'טהרה', ובמידה ידועה גם בספר 'זרעים'.}}▼
[[ספר החינוך]] מונה את המצוה כאחת מ[[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצוות התורה]], ומתארה באופן הבא:▼
{{ציטוט|תוכן=מצות בנין בית הבחירה.
 
▲[[ספר החינוך]] מונה את המצוהבניין המקדש כאחת מ[[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצוות התורה]], ומתארה באופן הבא:
:{{ציטוטון|מצות בנין בית הבחירה. לבנות בית לשם ה', כלומר שנהיה מקריבים שם קרבנותינו אליו, ושם תהיה העלייה לרגל וקבוץ כל ישראל בכל שנה, שנאמר: "ועשו לי מקדש". וזאת המצוה כוללת עמה הכלים הצריכים בבית אל העבודה, כגון המנורה והשולחן והמזבח וכל שאר הכלים כולם...|מקור=[[ספר החינוך]], מצווה צה}}.
 
==המקדש לאורך הדורות==
שורה 216:
לאחר חורבן הבית השני נקבעו תקנות מיוחדות כזכר למקדש: [[ארבעת המינים|נטילת לולב]] בחג הסוכות, נוהגת מן התורה שבעה ימים רק במקדש, ואילו מחוצה לו הרי היא נוהגת יום אחד בלבד. לאחר החורבן קבע [[רבן יוחנן בן זכאי]] שלולב ניטל שבעה ימים בכל מקום, "זכר למקדש".{{הערה|{{משנה|סוכה|ג|יב}}}} כמו כן נטילת [[ערבה (צמח)|ערבה]] ב[[הושענא רבה]] נועדה להזכיר את נטילת [[מצוות ערבה במקדש|הערבה במקדש]], ומן התורה אין מצווה ליטול ערבה כלל מחוצה לו.{{הערה|{{בבלי|סוכה|מד|א}}}} ב[[ליל הסדר]] אוכלים את ה[[מצה]] וה[[מרור]] יחד ("כורך") זכר למקדש, כמנהגו של [[הלל הזקן]] שהיה כורך את [[קרבן הפסח]] עם מצה ומרור.{{הערה|{{בבלי|פסחים|קטו|א}}}}
 
==הציפיה להקמתהקמת בית המקדשמקדש השלישישלישי==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בית המקדש השלישי]], [[חידוש עבודת הקרבנות]], [[בית המקדש של יוליאנוס]]}}
 
שורה 225:
תיאור מפורט של בית מקדש עתידי, גדול ממדים, מופיע ב[[ספר יחזקאל]] (פרקים {{תנ"ך|יחזקאל|מ|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|יחזקאל|מג|ללא=ספר|קצר=כן}}). התיאור אינו ברור, בשל שימוש במונחים אדריכליים שמשמעותם עמומה (כגון "אתיקים"), והמפרשים חלוקים בכמה שאלות יסודיות בהבנתו. כותב על כך הרמב"ם{{הערה|1=משנה תורה, הלכות בית הבחירה, א,ד}}: "בנין העתיד להבנות, אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל - אינו מפורש ומבואר".{{הערה|1=ראו סיכום בעיות הפרשנות והתויית דרכים לפתרונן ב'דעת מקרא' ליחזקאל, עמ' שיז-שכד.}}
 
===ניסיונות מודרניים===
===משמעות הלכתית===
[[קובץ:16-03-30-Jerusalem-Altstadt-RalfR-DSCF7697.jpg|220px|ממוזער|חייל יהודי שומר על [[גשר המוגרבים]], דרכו יכולים יהודים להיכנס ל[[הר הבית]].]]
 
מלבד הציפיה להתגשמות נבואות התנ"ך, נשען הרצון להקים את הבית השלישי גם על החובה ההלכתית. הקמתבמשך הדורות נעשו מספר ניסיונות להקמת בית מקדשהמקדש השלישי, היאאו למצער לחדש את עבודת ה[[מצוותקורבן עשה(יהדות)|קרבנות]], הנמניתהחל כאחתמן התקופה הרומית והביזנטית ועד העת החדשה. הרב מ[[תרי"גצבי מצוות|תרי"גהירש המצוותקלישר]] שבתורה(1795-1874),{{הערה|1= מ[[ספרמבשרי המצוות לרמב"םהציונות]] המדינית, מצותכתב עשהספר כ.בשם [[ספר"דרישת החינוך]]ציון", מצווהובו צה.הטיף הלכותלחידוש ביתעבודת הבחירההמקדש, פרקובירר אאת הלכההשאלות א.}}ההלכתיות עלהכרוכות פיבכך. הכתובכתביו בתורה{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|כה|ח}}}}:שימשו "ועשוכר ליפורה מקדש".להתפתחות ככזו,הדיון הריההלכתי היאבסוגיית מחויבתחידוש בכלהקרבנות, זמןוחוללו בוסוגה ניתןשלמה לקיימה.{{הערה|1=הקדמתבספרות ספרהרבנית המצוותהעוסקת לרמב"ם,בנושא השורש השלישי}}זה.
 
▲מעבר לכך, הקמת המקדש וחידוש עבודתו קשורים לסדרה של מצוות, כגון הקרבת הקרבנות, [[עליה לרגל]], ועוד.{{הערה|1=ראו פירוט במניין המצוות במשנה תורה לרמב"ם, בפתיחה לספרי 'עבודה' 'קרבנות' 'טהרה', ובמידה ידועה גם בספר 'זרעים'.}}
הקמת בית המקדש עומדת כנושא מרכזי בסידור התפילה, הן בסדרי התפילה שקבעו [[חז"ל]] לאחר חורבן הבית השני, והן בפיוטים שהתחברו במשך הדורות.
 
במשך הדורות נעשו מספר ניסיונות להקמת בית המקדש השלישי, או למצער לחדש את עבודת ה[[קורבן (יהדות)|קרבנות]], החל מן התקופה הרומית והביזנטית ועד העת החדשה. הרב [[צבי הירש קלישר]] (1795-1874), מ[[מבשרי הציונות]] המדינית, כתב ספר בשם "דרישת ציון", ובו הטיף לחידוש עבודת המקדש, ובירר את השאלות ההלכתיות הכרוכות בכך. כתביו שימשו כר פורה להתפתחות הדיון ההלכתי בסוגיית חידוש הקרבנות, וחוללו סוגה שלמה בספרות הרבנית העוסקת בנושא זה.
 
===בית המקדש בחזון הציוני===
בית המקדש היה חלק גם מחזונם המדיני של אישים בציונות החילונית. כך בתיאורו של [[הרצל]] בספרו "[[אלטנוילנד]]" (1902){{הערה|תיאודור הרצל, '''אלטנוילנד''', ספר חמישי, פרק א.}} את מדינת היהודים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בית המקדש הוקם מחדש כי הגיע הזמן לכך. הוא נבנה כבימים עברו, מאבני גזית שנחצבו במחצבות המקומיות והתקשו באוויר הצח. שוב עמדו העמודים, היצוקים נחושת, לפני קודש הקודשים של ישראל. העמוד השמאלי נקרא בועז והימני נקרא יכין. בחצר הקדמית עמדו מזבח אדיר עשוי נחושת וכיור המים הרחב המכונה 'ים-הנחושת', כמו בימים הרחוקים ההם, כששלמה המלך משל בארץ.{{הערה|'''אלטנוילנד''', בתרגומה של מרים קראוס, הוצאת בבל, 1997, עמ' 267.}}}}
כל זאת, לתפיסתו, לצד "היכל השלום" בירושלים, המשותף לבני כל העמים. חזונו האוטופי לא תורגם לכדי פעולה כלשהי של התנועה הציונית בכיוון זה.
שורה 241 ⟵ 235:
בעקבות כיבוש [[הר הבית]] ב[[מלחמת ששת הימים]], החלו להתארגן תנועות קטנות להקמת בית מקדש, שהמפורסמות שבהן הן [[תנועת נאמני הר הבית]], חוזרים להר ו[[מכון המקדש]]. מכון המקדש שיחזר עשרות רבות מכלי המקדש במתכונתם ההלכתית, עשויים זהב כסף ונחושת, ובהם המנורה, השולחן, מזבח הזהב והכיור. לצד הכנת הכלים, עוסק המכון בחקר הלכות המקדש ובהסברה ברחבי הארץ והעולם. לפעילות זו השפעה ניכרת בעיקר בחוגי [[הציונות הדתית]], ובהדרגה נושא המקדש תופס מקום בסדר היום החינוכי והציבורי. התארגנויות אלו מתקיימות בצילה של מחלוקת רעיונית והלכתית על היכולת להקים מקדש בימינו, והדעה הרווחת בין רבנים בישראל, בעיקר בציבור החרדי, שאין אפשרות להקים מקדש עד [[ביאת המשיח]]. אחד ממוקדי המחלוקת הוא [[כניסה להר הבית (הלכה)|סוגיית הכניסה להר הבית]].
 
על פי סקר של [[ynet]] בשיתוף [[גשר (עמותה)|עמותת גשר]] שנערך ביולי 2009 64% מהיהודים בישראל, ובתוכם אף חילוניים רבים, מצדדים בבנין בית המקדש.{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754201,00.html סקר: 64% מהישראלים רוצים בית מקדש], באתר ynet,{{כ}} 29 ביולי 2009}}▼
 
===השלכות פוליטיות===
ההנחה הרווחת בעולם היא שהקמת בית המקדש תביא בהכרח להחרבתו של [[כיפת הסלע]]. במשך השנים אף קמו מספר התארגנויות מחתרתיות שביקשו לפוצץ את כיפת הסלע. בשל כך, הפך הר הבית לסלע מחלוקת מרכזי בסכסוך הישראלי-ערבי. [[התנועה האסלאמית בישראל]] מרבה לפעול למניעת בניין המקדש ואף לשלילת הקשר היהודי-היסטורי להר-הבית.{{הערה|1=אחיה ראב"ד, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3733055,00.html השייח סלאח: נתניהו רוצה להקים את בית המקדש], 17.06.09, אתר ynet. {{ש}} ד"ר יוחאי סלע, [http://www.mideast.co.il/p-2_a-98/ ראאד סלאח והאסלאם הפאשיסטי], אתר מגזין המזרח-התיכון}} ביקורו של [[אריאל שרון]] בהר הבית (ספטמבר 2000) הוצג בתקשורת ה[[פלסטינים|פלסטינית]] כאחת העילות לפריצת [[האינתיפאדה השנייה]], אף כי נטען כנגדה כי המהומות תוכננו מראש.{{הערה|1=מתוך דברי עימאד אל פלוג'י, שר פלסטיני: "מי שחושב שהאינתיפאדה פרצה בגלל ביקורו הנתעב של שרון במסגד אל-אקצה טועה... ה[[אינתיפאדה]] תוכננה מראש". ד"ר קנת לוין, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-48368-00.html?tag=00-01-54 אהוד ברק והתמוטטות פנטזיית אוסלו], News1. [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=335 שר ברש"פ: האינתיפאדה תוכננה כששב ערפאת מקמפ-דיוויד] באתר המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון.}}{{הערה|1=[http://www.ujc.org/content_display.html?ArticleID=9744 Pa Minister: Intifada Was Planned From The Day Arafat Returned From Camp David], UJC}}{{הערה|1=[http://jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=711&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24665 עדות נוספת לאחריות הישירה של ערפאת לפרוץ האינתיפאדה השנייה] ב"בלוג הפורום האסטרטגי" באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.}}{{הערה|1={{סרטונים}} {{נענע10||סוהא ערפאת מודה: בעלי תיכנן את אינתיפאדת אל-אקצא|947517|28 בדצמבר 2012||news}}}}
 
▲על פי סקר של [[ynet]] בשיתוף [[גשר (עמותה)|עמותת גשר]] שנערך ביולי 2009 64% מהיהודים בישראל, ובתוכם אף חילוניים רבים, מצדדים בבנין בית המקדש.{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754201,00.html סקר: 64% מהישראלים רוצים בית מקדש], באתר ynet,{{כ}} 29 ביולי 2009}}
 
==מחקר ארכאולוגי של בית המקדש ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בית_המקדש"