ספרטה – הבדלי גרסאות

'''בגיל הרך קיבל הילד חינוך בסיסי בביתו, אולם כבר בגיל 7 הוא נלקח מרשות הוריו והפך לרכוש המדינה. הילד נלקח ל[[אגוגה]] - אימון ארוך, דמוי טירונות, שנמשך עד הגיעו לגיל 20. במהלך האימונים הוא זכה גם להשכלה כלשהי ב[[מתמטיקה]], ב[[ספרות]] וב[[מוזיקה]], אך עיקר זמנו הוקדש לאימוני [[ספורט]] ו[[צבא]]. בין השאר התחרו ביניהם הצעירים הספרטנים ביכולת לסבול את מכותיהם של המדריכים. המכות והאימונים הגופניים המפרכים לא היו מספיקים לדעת הספרטנים והם הוסיפו לקשיי הטירונים בכך שלא נתנו להם מספיק [[אוכל]]. היו מצפים מהם לגנוב את מזונם, אך אם נתפסו, הוכו קשות. ידוע סיפור של ספרטני צעיר שצד בבוקר [[שועל]] ולא הספיק להסתירו באוהל או להורגו עד שנקרא למסדר. הוא הסתיר את השועל מתחת ל[[כיטון]] (מעין חולצה רחבה) ועמד ללא תנועה בזמן שהמפקדים סרקו את השורות. הפציעות שגרם לו השועל היו כה חמורות, שהוא נפטר לאחר זמן קצר.'''

'''בהגיעו לגיל 20 שולב הספרטני הצעיר בכוח הלוחם של הפוליס והתקבל כחבר באחד המועדונים של העיר. כל מועדון כלל כ-15 חברים שסעדו ביחד, נלחמו ביחד, ישנו ביחד ועוד. כל אזרח היה חייב להיות חבר באגודה שכזו. בהגיעו לגיל 30 קיבל את מלוא זכויות האזרח. הפיקוח על חיי האזרחים, ובמיוחד המעקב על ההלוטים הופקדו בידי [[משטרה חשאית]], ה[[קריפטיה]]. ספרטה היא הפוליס היחידה ביוון שהייתה בעלת משטרה חשאית.'''

=='''היסטוריוגרפיה ומחקר מודרני'''==

'''הבעיה העיקרית עם ה[[מחקר]] על ספרטה הם המקורות שהגיעו לידינו ממנה. בפרט לחיבוריו של [[קסנופון]], יתר החיבורים נכתבו בידי אנשים שחיו מחוץ לספרטה. במהלך [[המאה ה-6 לפנה"ס]] ספרטה החלה להיסגר{{הערה|דבורה גילולה, קסנופון, מדינת הספרטנים, ירושלים (2011) עמ' 80.}} ובאופן רשמי היא לא אפשרה לזרים להיכנס אליה או לספרטנים לצאת ממנה.{{הערה| Paul Cartledge, the Spartans, an Epic History (New York, 2002), p.22}} היא אף נהגה בגירוש זרים, [[קסנלאסיה]] (ξενηλασία), מחשש שאלו ישפיעו לרעה על האוכלוסייה בה, {{ציטוטון|אני מודע לכך שלפנים גורשו הנכרים ואסור היה להתגורר מחוץ לספרטה, לבל ידבקו באזרחים דרכי הנכרים}}.{{הערה|קסנופון, מדינת הספרטנים, מקטע י"ד, 4, תרגום בידי דבורה גילולה, מדינת הספרטנים, לעיל, עמ' 43. ראו גם פלוטארכוס, מנהגים של ספרטנים, מקטע 20}} הספרטנים לא צפו ב[[קומדיה|קומדיות]] או [[טרגדיה|טרגיות]], {{ציטוטון|לבל יצטרכו להאזין לאנשים המדברים כנגד החוקים}}.{{הערה|פלוטארכוס, מנהגים של ספרטנים, מקטע 33 תרגום בידי דבורה גילולה, פלוטרכוס, ספרטה, אמרות ומנהגים (ירושלים, 2011), עמ' 99.}} יתרה מכך, מאחר שהחיים בספרטה הוקדשו לרוב לאימון וללחימה, הייתה נהוגה חשאיות יתרה{{הערה|תוקידידס, המלחמה הפלופונסית, ספר ה, 68}} והפצת שמועות כזב על התנהלותה הפנימית. אלו אשר חיו מחוץ לספרטה לא יכלו לדעת מה באמת התרחש בה. בלשון אחרת, כל המידע על ספרטה הוסווה או התקבל מגורם שלישי. אולייר (Francois Ollier) טבע בשנות השלושים של המאה ה-20, את המונח "le mirage spartiate".{{הערה|Raphel Sealy, Women and law in classical Greece (Carolina, 1990), p.82}} ולכן עד היום יש לחילוקי דעות בנוגע לזהותה האמיתי של ספרטה.{{הערה|Sarah B. Pomeroy, Sparta Women, (New York, 2002), p.8}}{{הערה|Cartledge, op. cit p.32}}'''

'''בעיה נוספת עם המקורות הוא תארוך החיבורים וכתיבתם. ספרטה הגיעה לשיא עצמתה במהלך התקופה הקלאסית, לאורך המאה ה-6 עד המאה ה-4 לפנה"ס, שבהן היה שינוי משטרי ותרבותי בחברה. ספרטה החלה לאבד את ערכיה בתקופה הקלאסית. כספונון בעצמו עמד על השינויים, {{ציטוטון|אם ישאל אותי מישהו, אם נראה לי שחוקי ליקורגוס לא השתנו גם היום, לא אוכל לומר זאת בבטחה}}.{{הערה|מדינת הספרטנים, לעיל י"ד, 1-7}} אוכלוסייתה הקטנה שמנתה בשיאה לא יותר מעשרת אלפים איש, בקלות יכלה לאבד את ערכיה עם כניסתם של רעיונות. רעיונות אשר נכנסו אליה בעקבות המערכות הצבאיות המרובות של ספרטה מחוץ לשטחה בהתאם לשלטונות אחרים כמו רוסיה.{{הערה|J.N. Westwood, Endurance and Endeavour: Russian History 1812-2001, Oxford, 1991, p..8}} בנוסף, לספרטה נכנסו זרים: תלמידים, עבדים ושוהים חיצונים. קסנופון עצמו היה זר. [[סימונידס]], [[אופוליס]], [[קרטינוס]] והורטודוס ביקרו בה.{{הערה|מדינת הספרטנים, לעיל עמ' 80}}'''

'''קסנופון כתב במהלך המאה הרביעית לפנה"ס וחי בספרטה. אריסטו גם הוא כתב במאה הרביעית לפנה"ס אבל לא התגורר בספרטה. פלוטארכוס כתב במאה הראשונה לספירה ואומנם ביקר בספרטה אבל הפרשי הזמן השפיעו ללא ספק על אמינות חיבורו. כאמור, יש לקחת בחשבון את השינויים שחלו בחברה. אומנם ספרטה המשיכה להיות סגורה עד לתקופת מלכותו של [[אגיס הרביעי]]{{הערה|שם=POMIX| Pomeroy, op. cit p. IX}} אבל בפועל ספרטה הייתה סגורה פחות מכפי שמצטיירת. היא עברה שינויים חברתיים, כלכלים ושלטוניים בדיוק כפי שכל חברה אחרת עוברת במהלך השנים. לא תמיד ברור על איזה תקופה מתמקד המחבר. למשל פלוטארכוס מציע פיסות מידע, כמו נישואים, שסותרות זו את זו אלא אם כן, הוא התייחס לנהלים שהתממשו בתקופות שונות.{{הערה|שם=POMIX}}'''

'''במהלך [[ימי הביניים]] ובתחילת העת החדשה הייתה ספרטה כפר קטן לצידו של [[מיסטרס]], יישוב [[האימפריה הביזאנטית|ביזנטי]] חשוב. בשנת [[1834]], לאחר [[מלחמת העצמאות היוונית]] הכריז המלך היווני [[אוטו, מלך יוון|אוטו]] שבכוונתו לבנות עיר בסמוך למקומה של ספרטה ההיסטורית, ולתת לה את שמה. העיר תוכננה על ידי אדריכלים זרים, מתוך כוונה ליצור את אחת הערים היפות ביוון. ספרטה היא בירת חבל לקוניה. אוכלוסיית העיר גדלה בקצב איטי. בשנת 2001 התגוררו בתחום השיפוט המוניציפלי של ספרטה כ-18,000 תושבים.'''

'''החפירות הארכאולוגיות בספרטה התחילו באמצע המאה ה-19 עם גילוים של כמה מבנים, והמשיכו ביתר שאת בתחילת [[המאה ה-20]], שבה התגלו רוב הממצאים הארכאולוגיים החשובים.'''

=='''לקריאה נוספת'''==

* '''[[משה עמית]]. '''תולדות יוון הקלאסית'''. ירושלים, [[הוצאת מאגנס]], תש"ן.'''

* '''[[קסנופון]]. '''מדינת הספרטנים'''. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש [[דבורה גילולה]]. ירושלים, הוצאת מאגנס, 2011.'''

* '''[[פלוטרכוס]]. '''ספרטה - אמרות ומנהגים'''. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"א.'''